האשה שאמרה וכו׳. עיין בהשגות ובכ״מ וראיתי להאריך בביאור המשנה הזאת לדרך רבנו וממילא יתבארו דברי רבנו. תנן סוף קנין האשה שאמרה הרי עלי קן אם אלד זכר ילדה זכר מביאה שתי קנין אחת לנדבתה ואחת לחובתה נתנתן לכהן הכהן צריך לעשותן שלש למעלה ואחת למטה ולא עשה כן אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה ולא נמלך צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנה למעלה ממין אחד ומשני מינים תביא שתים. ופרש״י
בזבחים דף ס״ז ע״ב דהקן הראשון קרב לשם חובתה והשני לנדרה ונמצא נפסל זה שנעשה למטה וצריך להביא עוד אחת לעולה לתשלום נדרה כשהם ממין אחד וכשהם משני מינים ואין אנו יודעים איזה מהם קרב באחרונה וא״א להשלים נדרה בתור נגד בן יונה נמצא צריכה להביא תור ובן יונה להשלים נדרה:
ורבנו בפירוש המשנה אחז איפכא דהשנים שעשה בתחלה למעלה יצאה ידי נדרה והשנים שנעשו למטה הם לחובתה ונפסל עולת חובה ולזה תביא פרידה אחת לעולה לתשלום חובתה ומשני מינין ומסופק איזה מין קרב למטה יביא תור ובן יונה לעולה. ונראה שאין ביניהם מחלוקת בנדון זה אם החובה קרב ראשונה או הנדבה דבין לפרש״י ובין לפי׳ רבנו איזה מהן שירצה קרב ראשונה אלא רש״י מפרש דהא דתנן עשה שתים למעלה ושתים למטה היינו שמכל קן וקן עשה אחת למעלה ואחת למטה (דכסבור היה ששניהם לחובה אבל אין מקום לטעות שיקריב קן אחד שנים למטה דלא מצינו בשום מקום שניהם למטה) וכיון דקיי״ל אין הקנין מתפרשים אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן תכף כשעשה הכהן קן הראשון אחת למעלה ואחת למטה הוקבע לחובתה. וממילא הו״ל הקן השני לנדרה. ולדרך רבנו מתפרש שעשה הקן הראשון כלו למעלה שתכף הוקבע בעשיית הכהן לנדרה ואח״כ עשה בטעות הקן השני למטה דנפסל עולת חובתה. ולפמ״ש שפיר משכחת ליה משני מינין יביא שתים שמסופק בסדר העשייה אפי׳ ידע שתור ובן יונה נעשה למעלה ותור ובן יונה למטה אלא שמסופק אם עשה תחלה בן יונה למטה שנמצא נקבע בן יונה לחטאת והתור שנעשה אחריו למטה נפסל וצריכה להשלים נדרה בתור או דלמא עשה תחלה התור למטה והבן יונה שלמטה לאחריו נפסל וצריכה להשלים נדרה בבן יונה:
בבא דסיפא פרשה נדרה תביא עוד שלש פרידין ממין אחד משני מינים תביא ארבע. פרש״י שפרשה מאיזה מין תביא נדרה ושכחה מה שפירשה אם תורים או בני יונה הילכך ממין אחד צריכה להביא שלש דהיינו אחת לתשלום עולה שנפסלה ועוד שתים ממין אחר לספק נדרה. ומשני מינין כיון דמספקא לן אי מחוייבת תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורים משו״ה צריכה להביא שתי תורים ושני בני יונה (וקשיא לי דאין זה רבותא טפי מרישא וגם אין זה תלוי במעשה הכהן מה שקלקל כיון דבלא״ה צריכה להביא עוד שתים ממין אחר מחמת מה ששכחה המין שפרשה. ותו דאף אם עשה הכהן שלש למעלה ואחת למטה אלא שאינו יודע אם תור עשה למטה או בן יונה שאם תור עשה למטה נמצא עלו התורים לחובתה והבן יונה לנדרה וצריכה להביא עוד שתי תורים לנדרה ואם עשה הבן יונה למטה נמצא התורים לנדרה וצריכה להביא עוד שני בני יונה לנדרה ומאי איריא דעשה שתים למעלה ושתים למטה אז תביא ארבע משני מינים הא אפי׳ עשה שלש למעלה נמי משני מינים תביא ארבע):
ואולם רבנו בפי׳ המשנה מפרש פרשה נדרה שאמרה קן זה לחובתי וקן זה לנדרי ומספקינן שמא קן של נדרה נעשה למטה בטעות ונפסל וקן של חובתה נעשה כלו למעלה שנמצא אינו כשר אלא עולה שבחובה והיינו ממין אחד. ומשני מינים אפי׳ זוכרת האשה שקן של תורים פירשה לנדרה וקן של בני יונה לחובתה כיון שאין אנו יודעים האיך עשה הכהן מספקינן שמא עשה התורים למטה ונפסלו ועשה בני יונה למעלה ונפסל חטאת חובה ולא עלה בידה אלא עולת חובה משום ספק זה צריכה להביא שתי תורים לנדרה ובן יונה לחטאת חובה גם איכא לספוקי שמא התורים נעשו למעלה ובני יונה למטה ולא יצאה ידי חובת עולת חובה וצריכה להביא בן יונה לחובתה. וכן פי׳ הרע״ב:
ועיין בתוס׳ יו״ט שהקשה ותמיה לי טובא דעד כאן לא אמרו דאינו כשר אלא כמנין עולות שבחובה אלא בכהן נמלך וכו׳ ודבריו אינם מובנים אף לפי פירושו הך במה דברים אמורים (דרבנו מפרש הך בד״א באופן אחר) למה לא נחוש שקן נדרה נעשה למטה ונפסל כלו וקן חובתה נעשה למעלה ונפסל החטאת ובהכרח צריכה שלשה עופות. גם מה שהקשה התוס׳ יו״ט ותו קשיא לי דבשני מינים נמי סגי בשלשה בני יונה דכיון שלא קבעה נדרה בשעת הנדר אע״פ שעתה פירשה נדרה בשעה שנתנה לכהן שתי תורים מ״מ יוצאת ידי חובתה בבני יונה וא״כ ממה נפשך אם התורים קרבו למטה ולא עלו בידה אלא בן יונה אחד לעולת חובה הרי מביאה עכשיו שני בני יונה עולות לנדרה ובן יונה לחטאת לתשלום חובתה. ואם התורים נעשו למעלה כבר יצאה ידי נדרה ועתה מן שלשה בני יונה של עכשיו יוצאת ידי חובתה. ובשלש תורים אינה יוצאת ידי חובתה דשמא לא נתכשר אלא בן יונה אחד לעולת חובה. אלא מה שסיים התוס׳ יו״ט וכן אתה יכול לפרש אם תרצה להביא שלש תורים דיצאת ממה נפשך כוונת התוס׳ יו״ט דהיכא שפרשה בני יונה לנדרה ותורים לחובתה אז סגי בשלש תורים.
ויש ליישב קושיית התוס׳ יו״ט באחד משני דרכים או נאמר דמיירי משנתנו כשאח״כ שכחה האשה איזה מין פירשה לנדרה הילכך לא סגי בשלש תורים שמא פרשה תורים לנדרה ולא הוכשר אלא בן יונה אחד עולה שבחובה ולא סגי בשלשה בני יונה שמא פירשה בני יונה לנדרה ולא הוכשר אלא תור לעולה שבחובה. או נאמר דמשנתנו איירי שפירשה נדרה וחובתה ממש דהיינו שפירשה על הקן של חובה זה לעולה וזה לחטאת הילכך בפירשה נדרה בתורים לא סגי בשלש תורים כמ״ש דשמא לא הוכשר אלא בן יונה לעולה שבחובה. ובשלשה בני יונה לא סגי דחיישינן שמא הקן של חובה נעשה העולה למטה והחטאת למעלה ונפסל וכן קן של נדבה נעשה אחת למטה ואחת למעלה ולא הוכשר אלא תור אחד של נדבה ואין מביאין תור נגד בן יונה אפי׳ בנדבה כפרש״י:
ורש״י נשמר מפירוש זה מחמת המשך הסוגיא דזבחים דפריך אהא דאמר רב אדא בר אהבה עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת כשרה לשם חטאת ממתני׳ דקן חטאת ועולה וסתומה ומפורשת. ומייתי ראייה דסתמא דקינין כר׳ יהושע מהך מתני׳ ואי ס״ד כפי׳ רבנו והרע״ב הו״ל להקשות בקצרה מהך מתני׳ דאמאי ממין אחד יביא שלש נהי נמי דקן נדרה נעשה למטה וקן חובתה למעלה אכתי יצתה ידי חובתה דאחת מקן נדרה שנעשה למטה נמשך ונעשה חטאת העוף ומזדווג לעולה שבחובה שנעשה למעלה ולמה לא סגי בשתי פרידין לעולה. וכה״ג נמי יש לדקדק מבבא דמשני מינים יביא ארבע דאם פירשה נדרה בתורים תסגי בתור ושני בני יונה שלשתן עולה דאם תורים או תור אחד נעשה למעלה הרי יש בן יונה לחטאת מאי אמרת שתי התורים נעשו למטה אכתי אחת מן התורים נמשך ונעשה חטאת העוף:
ויש לתרץ לדרך רבנו והרע״ב דהמקשה לא רצה להקשות מהך מתני׳ דסד״א דעולת נדבה איננו ניתק להעשות חטאת חובה הילכך מספקינן שמא קן נדבה נעשה למטה ולא הוכשר אלא עולה שבחובה משו״ה צריך להביא שלש פרידין. ואין להקשות דאכתי קשה אמאי משני מינים תביא ארבע דהיכא שפרשה נדרה בתורים תסגי בשלשה בני יונה כקושיית התוס׳ יו״ט. דמאי אמרת דמשנתנו איירי שפירשה חובתה ממש זו לחטאת וזו לעולה דשמא עולה שבחובה נעשה למטה וחטאת למעלה וכן אחת מנדרה נעשה למטה ולא הוכשר אלא תור לעולה שבנדבה. מאי בכך הרי עולה שבחובה נמשך ונעשה חטאת ונמצא יש כאן בן יונה לעולה. אין זה קושיא דלפי הצעה זו יש כאן תור עולה של נדבה ובן יונה חטאת חובה ובמה שמביאה שלשה בני יונה שנים לעולה ואחד לחטאת. עדיין לא יצאה ידי חובתה. ואם תביא שלשתן עולה איכא לספוקי שמא שתי התורים נעשו למטה ואין כאן חטאת כלל. וכ״ש לפמ״ש לעיל דיש לאוקים מתני׳ כששכחה באיזה מין פירשה נדרה אם בתורים או בבני יונה דמתורץ קושיא זו דמשו״ה לא מותיב בגמ׳ מהך מתני׳:
בבא דסיפא (דסיפא) קבעה נדרה צריכה שתביא עוד חמש פרידין (י״ס דגרסינן למעלה) ממין אחד ומשני מינין תביא שש פרש״י דהיכא שקבעה נדרה עם חובתה הוזקקה להביא קרבן גדול שלש עולות יחד וכגון ששכחה נמי מה שפירשה משו״ה הוזקקה להביא חמש עולות בבת אחת. דאע״ג שכבר הביאה ארבע תורים הרי אין כאן שלש עולות מן התורים ביחד שאין כאן אלא שתי עולות הילכך לא סגי אם תביא עוד תור לתשלום חובתה ושני בני יונה לא סגי דשמא תורים קבעה לנדרה והרי לא הביאה שתי תורים לנדרה עם התור לעולת חובתה הילכך צריכה להביא שלש תורים ושני בני יונה שתי תורים ושני בני יונה לספק קביעותה ותור עולת חובה עמהם משום הקביעות והוא מזדווג לתור חטאת שהקריב ואם משני מינין ומסתפק איזהו המין קרב חטאת חובה שממין הזה צריכה להביא עולה לחובה משום הקביעות אצל נדרה משו״ה מביאה שלש תורים ושלשה בני יונה כלם עולות ואחת מהן נדבה בודאי:
וגם זה דחוק דאין רבוי הקרבנות הללו נמשכים מחמת קלקול הכהן דאפי׳ אלו עשה הכהן שלש למעלה היכא דשכחה איזה מין הקריבה לנדרה צריכה להביא שתי תורים ושני בני יונה לספק קביעות נדרה מה שפירשה וגם צריכה להביא תור ובן יונה לספק עולת חובה. לזה מפרש רבנו קבעה נדרה על דרך פירשה נדרה לפרש״י שבשעת הנדר קבעה להביא נדרה ממין מיוחד והביאה מאותו מין שקבעה וקלקל הכהן ועשה שתים למטה ואחר הקלקול שכחה מאיזה מין קבעה ומיירי ג״כ שפירשה נדרה ואמרה אלו לנדרי ואלו לחובתי דהילכך מחמת קלקול הכהן דאיכא לספוקי שמא קן נדרה עשה למטה וקן חובה למעלה משו״ה אינו כשר אלא עולה אחד שבחובה וצריכה להביא חטאת חובה מזה המין שהקריב וארבע עולות שתי תורים ושני בני יונה לספק קביעותה:
וכפי הנראה מדברי רבנו בפי׳ המשנה דמפרש שבשעה שהביאה לכהן ידעה איזה מין קבעה והביאה אותו המין שקבעה אלא שעתה שכחה איזהו המין שהקריבה ושקבעה (והוכרח רבנו לפרש כן כי היכי שיהיה כל רבוי הקרבנות נמשכים מחמת קלקול הכהן) ולפ״ז בדין הוא שתהיה צריכה ג״כ להביא שתי חטאת תור ובן יונה כיון דמסופק איזהו המין שהקריב ואין מביאין תור נגד בן יונה ומ״מ התרנו לה להביא אחת לחטאת או תור או בן יונה לזווג לעולת חובה שהקריב דתור נגד בן יונה כשר בדיעבד הילכך מותרת להביא חטאת אחד מספק אבל כשזוכרת שהקריבה תורים ובני יונה אלא ששכחה איזהו היה מין חובתה ואיזהו מין נדרה ומשו״ה שכחה נמי מה שקבעה הילכך בספק כי האי דקבוע שידוע שהיו תורים או בני יונה צריכה להביא שתי פרידין לחובתה (ומוטב שתביא שתים ממין אחד אחת לעולה ואחת לחטאת משתביא תור לחטאת ובן יונה (לחטאת) [לעולה] דמוטב להקריב עולה מספק מלהקריב חטאת על הספק ולא תאכל):
ולכאורה סברא זו קשה להבין ונראה להסביר ההבדל דהיכא שהיה ממין אחד ושכחה מאיזה מין שפיר מביאה שתי תורים ושני בני יונה לנדרה ותור לחטאת ממה נפשך דאם היה המין הראשון תורים הרי בהכרח היה כשר תור אחד כמנין עולה שבחובה ואם תמצי לומר שהיה המין הראשון בני יונה א״כ בהכרח בבני יונה קבעה נדרה שהרי בשעת שהביאה לכהן היתה זכורה מה שקבעה וא״כ אפי׳ תימא דקן נדרה הקריב למטה הרי עתה יוצאת ידי חובתה בשני בני יונה לנדרה וא״כ יוצאת ידי חובתה בתור לחטאת ואחת מן שתי התורים לעולות. משא״כ משני מינים לא סגי להקריב שתי תורים ושני בני יונה עולות ותור לחטאת דחיישינן שמא התורים היו לנדבה ובני יונה חובתה וקרבו התורים למטה שלא יצתה ידי נדרה ועתה התורים המה לנדרה ונמצא אין לתור חטאת בן זוג ולא יצתה ידי חובתה. וזה ברור בכוונת רבנו בפי׳ המשנה אע״ג דלכאורה נראה כפמ״ש דכוונתו דבמין אחד התרנו מספק תור או בן יונה ובשני מינים דהוה ספק קבוע לא התרנו מ״מ אחר העיון כוונתו כפמ״ש דבמין אחד יוצא ממה נפשך אע״ג דאין מביאין תור נגד בן יונה אפי׳ בדיעבד משא״כ בשני מינים כמ״ש וכן כתב הרע״ב ואפי׳ תימא נמי דהכהן הקריב חטאת למעלה ועולה למטה ואינו כשר אלא עולה אחד של נדבה כנ״ל מ״מ ממה נפשך אם תורים היו הרי כשר עולה אחד שבנדבה ומזדווג אחת משתי תורים הללו לתור חטאת ואם בני יונה היו הרי מזדווג כעת התורים לחובתה:
ולכאורה קשה למה מביאה חמש פרידין בארבע סגי ותביא שתי תורים לעולה ובן יונה לעולה ותור לחטאת (אי נמי איפכא שלשה בני יונה ותור אחד) דיוצאה נמי ממה נפשך אם בתורים קבעה א״כ בהכרח היה תור אחד כשר כמנין עולה שבחובה ומצטרף לתור חטאת ושתי התורים הם לנדבה ואם בבני יונה קבעה א״כ היה כשר בן יונה אחד עולה בהכרח ומצטרף לבן יונה הזה לצאת ידי נדרה ואחת מן התורים יצטרף לתור חטאת לחובתה. ויש ליישב לפי דרכנו הנ״ל דכיון דאנו מסופקים שמא בני יונה קבעה וג״כ אנו מסופקים שמא קן נדרה נעשה למטה וחובתה למעלה והילכך זה הבן יונה שנעשה בכשרות הוא מקן חובתה ואיננו עולה לנדרה וכדי לצאת ידי חובת נדרה צריכה להביא שני בני יונה. ובהכי ניחא נמי מה שקשה לכאורה דסגי בארבע פרידין תור ובן יונה לחטאת ותור ובן יונה לעולה דיוצאת ג״כ ממה נפשך אם בתורים קבעה נדרה הרי כשר תור אחד של עולה ומצטרף לתור עולה זה לצאת ידי נדרה ובן יונה לעולה ובן יונה לחטאת לחובתה ואם בבני יונה קבעה הרי כשר בן יונה לעולה ומצטרף לבן יונה זה לנדרה ותור לעולה ותור לחטאת לחובתה ולפמ״ש אין העולה הראשונה מצטרפת לנדבה דשמא לא הוכשר אלא עולה שבחובה ואין עולת חובה עולה לנדבה ודברי התוס׳ יו״ט בזה מגומגמין (ובכ״מ לקמן ה״ב נדחק בזה בשם הר״י קורקוס אבל קשה טובא האיך יספיק אחד וכו׳ עד ודברים אלו צריכים ביאור וכבר בארנו הדברים לתכליתן).
והכלל העולה לדרך רבנו דמפרש כלה מתני׳ שעשה הכהן שנים למעלה ושנים למטה ויש לספוקי נמי שמא עשה כל קן נדרה למטה וקן חובה למעלה אבל אלו היה ידוע שעשה הכהן מכל קן אחת למעלה ואחת למטה אפי׳ בפירשה חובתה לגמרי זו לחטאת וזו לעולה אע״ג דאיכא למיחש שמא עשה חטאת למעלה ועולה למטה אכתי כשר מיהות עולה אחד שבנדבה וא״כ סגי בארבע פרידין תור ובן יונה לחטאת ותור ובן יונה לעולה דבהכרח איכא תור או בן יונה אחד שנעשה בהכשר לעולת נדבה כנ״ל אלא משום דמספקא לן שמא עשה קן של נדבה למטה ואין לה אלא עולה של חובה משו״ה צריכה להביא ארבע פרידין לנדרה ומדמספקא לן מה היא עולת חובתה צריכה להביא קן לחובתה. וניחא נמי מה שהקשינו לעיל דליכא לדקדק מבבא זו דאין עולת העוף שנעשית למטה נמשכת להיות חטאת העוף דידע בעל הש״ס דעולת נדבה איננה יכולה להמשך להיות חטאת חובה כנ״ל:
ואולם לפי מה דגרסינן בסוגיא דזבחים קבעה נדרה צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה בהכרח לא מתפרשא הך בבא בקבעה נדרה וגם פירשה דא״כ יש לספק שמא קן נדרה נעשה למטה ואין כאן שום חטאת ומה מהני מה שמביאה אח״כ חמש פרידין עולות אלא דאיירי כגון שלא פירשה נדרה וא״כ בהכרח יש כאן שלש פרידין שנעשו בהכשר שתי עולות וחטאת אחת. ולפמ״ש דהקינים מתפרשות בעשיית הכהן הילכך אלו עשה הכהן תחלה קן אחד למעלה אז זה הקן מתפרש לנדבה ואינו עולה לעולת חובה ואח״כ כשעשה שתים למטה עולה אחת מהן לה לחטאת חובה וכיון שאינה יודעת איזהו המין שעשה הכהן וגם שכחה איזהו המין שקבעה לנדרה איכא לספוקי שמא הקן שעשה למעלה תורים ואיהי קבעה בני יונה או איפכא הילכך לא יצאה ידי חובת נדרה וצריכה להביא שתי תורים שמא הקריבה שני בני יונה למעלה וקבעה תורים וגם צריכה להביא שני בני יונה שמא הקריבה שתי תורים למעלה וקבעה בני יונה וגם לא יצאה ידי חובת עולת חובתה שאם הקריבה תחלה קן אחד למעלה נמשך להיות לנדרה ואינו עולה לחובתה (משא״כ אלו הקריב תחלה שתי עופות למטה ואח״כ שתים למעלה אז יצתה ידי חובתה דפרידה אחת שלמעלה נמשכת ונעשית עולת חובה והשנייה לנדבה) וכשמביאה חמש פרידין שתי תורים ושני בני יונה לעולה ותור אחד לעולה יצתה ממה נפשך דאם תורים הביאה בראשונה אפי׳ עשתה התורים למעלה תחלה הרי עלה לה תור אחד לחטאת חובה ומצטרף לתור אחד עולה דהאידנא. ואם בני יונה הביאה תחלה הרי בהכרח עלה לה בן יונה אחד לחטאת חובה ומצטרף לאחד מבני יונה דהאידנא לחובתה:
מיהו קשה דהא סגי בארבע פרידין שתי תורים ושני בני יונה וכלם עולות דממה נפשך אם הקריב תורים תחלה ונמצא עלה לה תור לחטאת חובה ומצטרף לאחת מהתורים דהאידנא ואם בתורים קבעה נדרה כבר יצתה ידי חובתה בשתי תורים דמעיקרא ואם בבני יונה קבעה נדרה יוצאת יד״ח נדרה בשני בני יונה דהאידנא ואם בני יונה הקריב תחלה מצטרף בן יונה של חטאת לבן יונה דהאידנא ואלו בבני יונה קבעה כבר יצתה יד״ח בבני יונה דמעיקרא ואם בתורים קבעה יוצאת יד״ח בתורים דהאידנא (אבל בבציר משתי תורים ושני בני יונה אי אפשר דשמא הקריבה תורים וקבעה בני יונה או איפכא).
ויש ליישב דכיון שכשהביאה ארבע עופות לכהן שכחה שקבעה נדרה אלא כסבורה היתה שנדרה סתם מאיזה מין שתרצה ומיירי שאע״ג שלא פירשה קן זה לנדרי וקן זה לחובתי מ״מ אמרה שקן אחד מהם לנדרי וקן אחד מהן לחובתי וכשהוא מסופק שמא הקריב קן אחד למעלה וקן אחד למטה נמצא הקן שלמעלה הו״ל נדר וגם איכא לספוקי שמא מכל קן וקן עשה אחד למעלה ואחד למטה שנמצא יצאה ידי חובתה ולא יצאה ידי נדרה כלל דכל שקבעה נדרה צריכה להביא קרבן גדול דהיינו שתי עולות נדבה בבת אחת הילכך לא סגי בארבע פרידין שתי תורים ושני בני יונה לעולה דחיישינן שמא מעיקרא הקריב תורים ועשה קן אחד למטה שנמצא מצטרף אחד מהתורים דהאידנא לחובתה והרי איננה מביאה שתי תורים יחד לנדרה ושמא קבעה שתי תורים ואין לומר דא״כ אכתי יצתה ידי נדרה במה שהקריבה מעיקרא שתי תורים למעלה די״ל כיון דעכשיו אחרי קלקול הכהן חייבת להביא ארבע פרידין לנדרה מספק לא יצתה מעיקרא ידי קביעותה כלל והו״ל כאלו חייבת עכשיו בודאי שתי תורים ושני בני יונה משום קביעות נדרה הילכך איננו יכול להתנות על אחד מהתורים שיעלה לחובתה אם כבר יצאה ידי נדרה בראשונה כיון דבאמת לא יצאה ידי נדרה מספק שמא הקריב מכל קן אחד למעלה ואחד למטה שלא יצאה ידי נדרה הו״ל כאלו חייבת בנדרה עתה בודאי והך גוזל אחד שמביאה לתשלום חובתה היינו מהמין שהביאה בתחלה ואיירי שידוע איזה מין הקריב תחלה אלא שמסופק אם הקריב קן אחד למעלה וקן אחד למטה דלא יצאה ידי חובתה או שהקריב מכל קן אחד למעלה ואחד למטה שלא יצאה ידי נדרה:
ובהכי יש לקיים גירסת הספרים דלקמן ה״ג ותביא גוזל אחד ויעשה למעלה וחזר בו רבנו מפי׳ המשנה אמנם היותר נכון כפי הגהת הר״י קורקוס (גם אפשר לומר בקיום גירסת הספרים דאיירי נמי בקבעה נדרה ממין חובתה ממין אחד וכשהביאה שכחה המין שקבעה ועתה שכחה נמי המין שקבעה ויודעת המין שהקריבה הילכך אם יודעת שהמין שהקריבה הוא תורים מביאה עוד שתי תורים שמא הקריב כל קן וקן אחד למעלה ואחד למטה ויצאה ידי חובתה ולא יצאת ידי נדרה ושמא קבעה בתורים וצריכה להקריב שתי תורים בבת אחת. וצריכה להביא שלשה בני יונה שמא קבעה נדרה בבני יונה והקריבה תורים וא״כ כבר יצתה ידי חובתה בתחלה אפי׳ אם נעשה קן אחד למעלה וקן אחד למטה דאין הקן של מעלה עולה לנדרה וניתק להיות עולת חובה אלא עתה צריכה להביא שלשה בני יונה כדי שיהיה קן נדרה ממין עולת חובה) דאכתי קשה אמאי בשני מינין יעשה אחת למעלה ואחת למטה אי ס״ד דבדלא פירשה איירי ובודאי איכא חטאת כשר הלא מוטב להביא תור ובן יונה ושניהם עולות להשלים חובתה דלעולם מוטב להקריב עולה על תנאי מלהקריב חטאת על ספק לכן הנכון כפי הגהת הרי״ק:
בבא אחרונה נתנתן לכהן וכו׳ מפרש רבנו בקבעה נדרה וקבעה חובתה וכיון שאיננה יודעת מה נתנה מאיזה מין וג״כ שכחה מה שקבעה נדרה ויש ג״כ ספק שמא נעשה הכל למטה ונפסלו כל העולות משו״ה צריכה להביא שתי תורים ושני בני יונה לנדרה ותור או בן יונה לעולת חובה וגם צריכה להביא חטאת חובה שמא נעשה הכל למעלה ונפסל החטאת גם צריכה להביא עוד גוזל אחד חטאת עם הכבש מספק שמא קבעה חובתה קרבן עשירה. והר״י קורקוס לקמן נדחק וא״ת וניחוש דלמא חובתה בתורים או בבני יונה ולמה תפטר בקן אחד עיי״ש. גם יש להקשות דלמה לה להביא שתי חטאות דסגי באחד ממה נפשך אם קבעה קרבן ענייה יצטרף החטאת לעולת העוף ואם קבעה קרבן עשירה יצטרף אותו חטאת להכבש. ותו דלמה לה כלל עולת עוף לחובתה דהא דכו״ע מודים דיולדת ענייה שהביאה קרבן עשירה דיצתה ידי חובתה וא״כ סגי לחובתה חטאת עוף וכבש:
ונראה ליישב דודאי ענין קבעה חובתה מתפרש שנדרה להביא קרבן יולדת מלבד קן חובה המוטל עליה עיין פי״ד מהל׳ מעשה הקרבנות ה״ט משו״ה צריכה להביא קרבן יולדת עשירה מלבד קן חובתה ובקרבן יולדת עשירה בודאי יצתה ידי חובתה אפי׳ אלו קבעה קרבן יולדת ענייה כנ״ל. משו״ה צריכה להביא ארבעה עופות לספק נדרה וקן לחובתה וקרבן עשירה לספק קביעות חובתה דהיינו שבעה עופות וכבש. ובן עזאי פליג וס״ל דחיישינן שמא קבעה עם הכבש תור או בן יונה הילכך לדעת ב״ע מביאה קן תורים וקן בני יונה לספק נדרה וקן תורים או בני יונה לחובתה ותור ובן יונה שניהם חטאת עם הכבש וסיים רבנו בפי׳ המשנה וכבר ידעת דעת בן עזאי הכל הולך אחר הראשון ובתוס׳ יו״ט תמה על זה דאין הבנה לענין הזה לדרך רבנו עיי״ש:
ולענ״ד נראה פשוט דהוקשה ליה לרבנו דלמה מביאה לדעת בן עזאי שמונה עופות חמשה עולות ושלשה חטאת הלא כל מה דאפשר למעט בחטאת עדיף הילכך הוה לה לעשות ששה עולות ושנים חטאת דהיינו שתי תורים ושני בני יונה עולות לנדרה ותור ובן יונה לעולה ותור ובן יונה לחטאת והכבש דא״כ ממה נפשך אם קבעה חובתה תור עם הכבש יצטרף התור חטאת להכבש ושני ב״י אחד עולה ואחד חטאת לחובתה ואם קבעה חובתה בן יונה עם הכבש יצטרף הבן יונה לכבש ויעלה קן תורים לחובתה ולתרץ קושיא זו כתב רבנו וכבר ידעת דעת בן עזאי הכל הולך אחר הראשון ואנן קיי״ל דעולת העוף קודמת לחטאת הילכך אי אפשר בלא שלש חטאת דאם יתחיל דרך משל להקריב תור לעולה לחובתה א״כ כבר הוקבע לעשות תור לחטאת חובה וחיישינן שמא קבעה חובתה תור עם הכבש וכן אם יתחיל להקריב בן יונה לעולה חיישינן שמא קבעה בני יונה עם הכבש אע״ג דודאי בדיעבד אם קבעה בני יונה עם הכבש יוצאת בקן תורים אף על גב שהתחילה להקריב בן יונה לעולת חובה מ״מ לכתחלה הכל הולך אחר הראשון. הילכך מוטב שתקריב קן אחד לחובתה ואח״כ תקריב שתי חטאות תור ובן יונה להשלים הקביעות עם הכבש ובזה נתבארו דברי רבינו בפי׳ המשנה ותו לא מידי. ועי׳ ברכת הזבח
זבחים דף ס״ז ע״ב. ועי׳ מה שכתבתי בפרקין בהל׳ ג׳ הגהה [לנכתב למעלה].