האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר וכו׳ עד סוף הפרק – בפ׳ ד׳ דקינים ואיתא בפרק חטאת העוף (זבחים ס״ז:):

כתב הראב״ד: בד״א כשהביאה וכו׳ עד ושתים למטה א״א ולא ידע הכהן אי זה מין עשה למטה ואי זה מין עשה למעלה עכ״ל. ואני אומר שזה פשוט הוא ובכלל לא ידע אי זה מהן עושה למעלה הוא:

(ב-ג) פירשה נדרה ואמרה לכהן אלו לנדרי וכו׳ ויעשו השלשה למעלה – תיבת השלשה צריך למחוק ולכתוב במקומה השנים וכן – מ״ש אצל קבעה נדרה ואמרה אם אלד זכר וכו׳ שכבר עשה שנים למטה שהם חטאת – שש תיבות אלו נראה שהם שיבוש וצריך למוחקם:

כתב הראב״ד: בד״א כשהביאה הארבעה בתחלה וכו׳ עד וכן אם. א״א דבריו מבולבלים וכו׳. והר״י קורקוס ז״ל כתב וז״ל כתב רבינו במשנה ענין קבעה שפירשה (בשעת נדרה) מין פלוני ותביא אותו לכהן עם חובתה ועשה שתים למטה ושתים למעלה ולא ידע אם הנדר נעשה למעלה או למטה וגם היא נסתפק לה איזה משני המינים קבעה בו נדרה אם התורים או בני יונה וזה הוא ההפרש שיש בין קבעה לפירשה שפירשה הוא שתאמר בשעת הבאת נדרה וחובתה אלו לנדרי ואלו לחובתי וקבעה נדרה הוא שתאמר בשעת הנדר הרי עלי קן ממין פלוני והוא מדבר כאן במי שקבעה נדרה והביאה אותו ואח״כ שכחה מאיזה מין קבעה אבל ודאי אצלה שהוא קבוע עכ״ל בספר מוגה. ונראה שבבא זו מדברת שאינה יודעת אי זה מין הם הד׳ פרידים שנתנה לכהן אבל מ״מ יודעת היא שהם מין אחד שאם יודעת אי זה מין הוא שנתנה א״א להסתפק באי זה מין קבעתו שהרי נדרה נתנה. וזה נראה מוכרח וביארו רבינו במשנה וז״ל וזה אם היו הארבעה מין אחד והיה ודאי אצלה שנתנה לכהן מין ולא ידעה מאי זה מין הוא גם כתב שאין אנו יודעים מאי זה מין הוא הארבעה שנולד בהם הספק ע״כ. והוא מוכרח וע״פ הקדמה זו הדבר ברור שלא נפטרה מספק נדרה כלל וצריכה להביא ד׳ לנדרה שתי תורים ושני בני יונה. אבל קשה טובא איך יספיק אחד לתשלום חובתה והרי אינה יודעת מאי זה מין היה החטאת ואם תביא תור שמא היה בן יונה או להפך וכבר נתבאר שצריך חטאת ועולה ממין אחד ובמשנה כתב ותביא גוזל אחד תור או בן יונה להשלים חובתה והצריכו תור או בן יונה לפי שאין אנו יודעים מאיזה מין היו הארבעה וכו׳. ודברים אלו צריכים ביאור וכפי הכתוב בספרים שהגוזל הוא לעולה א״א ליישבו שהרי גבי פירשה חייבת להביא כל החובה מספק לפי שאינה יודעת מאי זה מין היו העולות שתביא חטאתה מאותו המין ומה לי אם היו שני מינים או מין אחד ואינה יודעת אי זה מין היה הכל ספק אחד הוא. ואפשר לפרש כוונת רבינו ביודעת איזה מין נתנה לכהן אלא ששכחה באיזה מין קבעה נדרה וד״מ נתנה תורים ונסתפקה שמא בני יונה פירשה ושלא כדין נתנה לכהן תורים ואם היו יודעים שמה שנתנה לנדרה נעשו למעלה לא היה נשאר עליה מספק נדרה אלא שני בני יונה ובהם נפטרה מנדרה ועתה שמא מה שנתנה לנדרה עשו למטה ונמצא כל ספיקה עליה לכך מביאה שתי תורים ושני בני יונה וכולם למעלה בספק נדרה ומחובתה תביא גוזל אחד כי מעולה אחת נפטרה בתורים ראשונים ממ״נ אם שלמעלה היו נדרה הרי לא היתה צריכה להביא אלא שני בני יונה לתשלום נדרה ומהשני תורים שמביאה עתה אחד יעלה לחובתה והאחר פסול וצריכה חזרה לחטאת לתשלום חובתה ואינה צריכה יותר ואם שנים ראשונים היו נדרה הרי שלמעלה היו חובתה והרי נפטרה מהעולה בראשונים ונמצא לפי זה שממ״נ צריכה להביא גוזל אחד לחטאת ממין הראשונים.

ומ״ש: בספרי רבינו גוזל אחד למעלה – מ״כ שהוא טעות ובמשנה כתב בפירוש תביא תור ובן יונה ותעשה חטאת ממ״נ והוא הנשאר מחובתה. והשתא דאתינא להכי שהכרחתי שהאחד הוא חטאת י״ל שתקריב מאיזה מין שתרצה ויוצאה ממ״נ שאם תביא תור כשר ממ״נ אם הראשונים היו תורים א״כ הנדר היו תורים ואם קרבו למעלה הרי נפטרה והשתי תורים אחרונים יעלה אחד מהם לחובתה והרי תור לחטאת ויצאה ידי חובתה ואם קרבו למטה הרי יצאה מידי עולת חובה באחד מתורים ראשונים של מעלה ותורים שניים לנדרה והרי תור לחטאת ואם היו בני יונה א״כ הנדר היה בני יונה ובבני יונה אחרונים ממ״נ יצאה ונמצא תורים שניים עולה אחד מהם לחובתה וכן כשמביאה בני יונה יוצאה ממ״נ על הדרך שנתבאר כי ידוע כי מין שהביאה נדרה. ובהשגות א״א דבריו מבולבלים וכו׳. ובודאי כי הלשון סתום ומוטעה כאשר הכרחתי ולא פירשה איזה מין נתנה לכהן וצריך לתקן כאשר כתבתי וילמוד סתום אשר כאן ממפורש במשנה. וכתב עוד אבל וכו׳. טעם בבא זה מבואר שכיון שהראשונים שני מינים ואינו יודע מה עשה למעלה ומה עשה למטה א״א שיועיל דבר לנדרה כי שמא נדרה קרב למטה ולא לחובתה כי אינו יודע איזה מין למעלה ואיזה למטה ואנן בעינן עולה וחטאת מין אחד ולכך מביאה הכל. וצריך לדעת כי גם בבא של קבעה מיירי לשיטת רבינו כשפירשה אלו לנדרי דאל״כ איך שייך לומר ולא ידע איזו עשה וכו׳ כיון שהכל מין אחד מה שייך לומר כן גם אין שייך לומר שמא הנדר עשה למטה שכתב במשנה אלא דודאי היא ייחדה אשר לנדרה אלא שלא אמרה כן לכהן כמו בפירשה והיא שכחה ומ״מ בשנים שמביא מקריב סתם ולכך שייך ממ״נ שנתבאר. ואפשר שלא ידע שכתב רבינו מפני בבת שני מינים נקט לה ולעולם לא ייחדה. אלא שלשון המשנה אינו מוכיח כן גם הענין נראה שהוא כאשר כתבתי:

וכתב עוד וכן אם נתנתם וכו׳ – טעם בבא זו מבואר כי לא עולה לה דבר מחמת הספק לכך תביא כל חיובה וחלוקה זו לא הוזכרה במשנה אמנם אמרו שם נתנתם לכהן ואינה יודעת מה נתנה ועשה הכהן ואין ידוע מה עשה צריכה להביא ד׳ פרידים לנדרה ושתים לחובתה וחטאת א׳ בן עזאי אומר שתי חטאות והוקשה לרבינו חטאת זה למה כיון שהביאה כל חובתה ולכך פירשה דקבעה גם חובתה ולא ידעה מה קבעה ולפ״ז הוצרך להוסיף כבש אע״פ שלא הוזכר שכיון שקבעה ולא ידעה מה קבעה מביאה קן מאיזה מין שתרצה וכבש ופרידה וא״ת וניחוש דילמא חובתה בתורים או בבני יונה ולמה תפטר בקן מאיזו מין שתרצה ונראה דלהא לא חיישינן כי אין דרך לפרש לחיובה תורים או בני יונה רק קרבן עני או קרבן עשיר עכ״ל.

ומ״ש: ששני פרידין שבהן צריך שיהיו ממין אחד – נלמד בספרא מדכתיב שתי תורים וכו׳ אחת לעולה ואחת לחטאת ממין שיביא עולה יביא חטאת:

[ביאור להלכה זה כלול בביאור הלכה ב]

ומ״ש: וכל החטאות האלו אינן נאכלות מפני שהן ספק – פשוט הוא בסוף תמורה (דף ל״ד) חטאת העוף הבאה על הספק תשרף: