Maggid Mishneh Shofar veSukkah veLulav 4 – מגיד משנה שופר וסוכה ולולב ד‏ – Mishneh Torah

רמב״ם

פירוש

(א) שיעור הסוכה, גבהה אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה, ורחבה אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים. ויש לו להוסיף ברחבה^א אפילו כמה מילין. היתה פחותה מעשרה, או משבעה על שבעה, או גבוהה מעשרים אמה^ב כל שהוא, הרי זו פסולה: (ב) סוכה שאין לה שלש דפנות, פסולה. היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה^ג כמין גם, עושה דופן שיש ברחבו יתר על טפח, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משני הדפנות, ודיו. וצריך לעשות לה צורת פתח, מפני שאין לה שלש דפנות גמורות. וכבר ביארנו בהלכות שבת שצורת פתח^ד האמורה בכל מקום, אפילו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, אף על פי שאינו מגיע להן^ה: (ג) היו לה שני דפנות זה כנגד זה וביניהן מפולש, עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהוא^ו, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחת משתי הדפנות, וכשרה. וצריך לעשות לה צורת פתח. קנים היוצאים מסכך הסוכה לפני הסוכה, ודופן אחת נמשכת עמהן, הרי הן כסוכה: (ד) דפנות שהיו דבוקות בגג הסוכה ולא היו מגיעות לארץ, אם^ז גבוהות מן הארץ שלשה טפחים, פסולה, פחות מכאן, כשרה. היו הדפנות דבוקות בארץ^ח ולא היו מגיעות לסכך, אם גבוהות עשרה טפחים, אף על פי שהן רחוקין מן הגג כמה אמות, כשרה, ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג. הרחיק את הגג מן הדופן שלשה טפחים, פסולה, פחות מכאן, כשרה. תלה מחיצה שגבהה ארבעה ומשהוא^ט באמצע, בפחות משלשה סמוך לארץ ובפחות משלשה סמוך לגג, הרי זו כשרה: (ה) העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות^י, אם היו חזקים, או שקשר אותן וחיזק אותן עד שלא תהיה הרוח המצויה מנידה אותן תמיד, ומילא בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם, הרי זו כשרה, שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה אינה מחיצה: (ו) העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי הגמל, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב, לפי שאסור לעלות^יא באילן או על גבי בהמה. היו מקצת הדפנות עשויות בידי אדם ומקצתן אילנות, רואין, כל שאילו יינטלו^יב האילנות היא יכולה לעמוד בדפנות שבידי אדם, עולין לה ביום טוב: (ז) סוכה שאין לה גג, פסולה. כיצד, כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זה בזה^יג כמין צריף, או שסמך ראש דופן הסוכה^יד לכותל. ואם היה לה גג אפילו טפח, או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח, הרי זו כשרה:
סוכה עגולה, אם יש בהקפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים, אף על פי שאין לה זויות, הרי זו כשרה: (ח) סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין, בין שהיו נראין מבפנים ואין נראין מבחוץ, בין שהיו נראין מבחוץ ואינן^טו נראין מבפנים, כשרה: (ט) לא היו לה פצימין, פסולה, מפני שהיא סוכה העשויה כמבוי, שהרי אין לה אלא שני צידי האכסדרה, ואמצעי^טז האכסדרה אין בו כותל, ושכנגדו אין בו פצימין: (י) סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, או על גבי באר שיש לה פסין, הרי זו סוכה כשרה לאותה שבת שבתוך החג בלבד, מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצות לענין שבת, נחשוב אותן כמחיצות לענין סוכה: (יא) נעץ ארבעה קונדסין^יז על ארבע זויות הגג וסיכך על גבן, הואיל והסיכוך על שפת הגג, כשרה, ורואין את המחיצות התחתונות כאילו הן עולות למעלה עד^יח שפת הסיכוך: (יב) סוכה שיש לה פתחים רבים, ויש בכתליה חלונות הרבה, הרי זו כשרה, ואף על פי שפרוץ מרובה על העומד, ובלבד שלא יהיה שם פתח יתר על עשר. אבל אם היה בה^יט פתח יתר על עשר, אף על פי שיש לו^כ צורת פתח, צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד: (יג) סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה, ומיעטה בכרים וכסתות, אינו מיעוט, ואפילו ביטלם. מיעטה בתבן וביטלו, הרי זה^כא מיעוט, ואין צריך לומר עפר וביטלו, אבל בעפר סתם אינו מיעוט. היתה גבוהה מעשרים^כב, והוצין יורדין לתוך עשרים, אם היתה צילתן מרובה מחמתן, ייחשבו כגג עבה, וכשרה: (יד) בנה אצטבה^כג בה^כד כנגד דופן האמצעית על פני כולה, אם יש באצטבה שיעור רוחב הסוכה, כשרה. בנה אצטבה^כה מן הצד, אם יש משפת אצטבה ולכותל ארבע אמות, פסולה, פחות מארבע אמות, כשרה. בנה אצטבה באמצעה, אם יש משפת אצטבה ולכותל ארבע אמות לכל רוח, פסולה, פחות מארבע אמות, כשרה, וכאילו המחיצות נוגעות באצטבה, והרי מן האצטבה עד הסיכוך פחות מעשרים^כו. בנה בה עמוד ויש בו הכשר סוכה, פסולה, שאין אלו מחיצות הניכרות, ונמצא על גב העמוד סכך כשר בלא דפנות: (טו) היתה פחותה מעשרה, וחקק בה להשלימה לעשרה, אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים, פסולה, פחות מכאן, כשרה, שכל פחות משלשה הרי הוא כדבוק, כמו שביארנו בהלכות שבת: (טז) דפני סוכה כשרים מן הכל, שאין אנו צריכין אלא מחיצה מכל מקום, ואפילו מבעלי חיים. ועושה אדם את חבירו דופן ביום טוב, כדי שיאכל וישתה ויישן בסוכה כשרה שחבירו^כז דופן לה. והוא שיעשה אותו שלא לדעת זה שנעשה דופן, אבל אם עשהו לדעת, אסור ביום טוב, ומותר בשאר ימי החג. וכן, עושה בכלים דופן רביעית ביום טוב, אבל דופן שלישית לא יעשה אותה בכלים ביום טוב^כח, לפי שהוא מכשיר הסוכה, ואין עושין אוהל עראי ביום טוב:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
ספר זמנים מוקדש לזכר נשמת מורינו ורבינו הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל
מאחד מתלמידיו

הערות

^א ב1: על רחבה.

^ב בב1 נוסף: אפילו.

^ג ד (גם פ) [מ׳זה׳ הקודם]: זו בצד זו. וכן לקמן ברוב המקומות בל׳ נקבה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, ונוהג ב׳דופן׳ בלשון זכר ונקבה.

^ד ב1: הפתח.

^ה ב1: אליהן.

^ו ד (גם פ): ומשהו.

^ז בב1 נוסף: היו. וכך ד (גם פ).

^ח ד (גם פ): לארץ. אך לעיל ׳דבוקות בגג׳.

^ט ב2: ומשהו. וכך ד (גם פ).

^י בד׳ (גם פ) נוסף: לה. אך במשנה סוכה ב, ד בכ״י רבנו לית.

^יא בד׳ נוסף: ביו״ט. אך בכתבי⁠־היד לית.

^יב ב2: נוטלו. ד (גם פ): ניטלו.

^יג ד (גם פ) [מ׳זה׳]: זו בזו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^יד ד (מ׳דופן׳): הדופן של סוכה. שינוי לשון שלא לצורך.

^טו ב2: ואין. וכך ד (גם פ, ק).

^טז ד (גם פ): ואמצע. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^יז ד (גם פ): קונדיסין. אך בפיהמ״ש עירובין ג, ג היחיד הוא ׳קונדס׳.

^יח ד (גם פ, ק): על. אך מספיק עד השפה.

^יט ד (גם פ, ק): שם. שינוי לשון לגריעותא.

^כ ד (גם פ): לה. אך מוסב על הפתח.

^כא כך ב2-1. ת1: זו.

^כב בב1 נוסף: אמה. וכך ד (גם פ).

^כג ב1: איצטבה. וכך ד (גם פ). ב2: איצטבא. וכן כמה פעמים לקמן. במשנה סוכה ד, ד בכ״י רבנו: אצטוה.

^כד בב2 לית. ב1 (מ׳אצטבה׳): בה איצטבה.

^כה בד׳ נוסף: כנגד דופן האמצעית. אך בכתבי⁠־היד לית.

^כו בד׳ (גם פ, ק) נוסף: אמה. ואין בכך צורך.

^כז ב1: שהרי חבירו.

^כח בב2 לית מ׳אותה׳.

E/ע

הערותNotes

(א) שיעור הסוכה גבהה אין פחות וכו׳ – ריש פ״ק סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ׳ אמה פסולה ור׳ יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות פסולה וכו׳ ואין הלכה כר״י. ושיעור הרוחב מחלוקת בגמ׳ (דף ב׳ ג׳) וקי״ל כמ״ד אינה צריכה שתהא מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו והם ז׳ טפחים על ז׳ טפחים כמו שמפורש בירושלמי ומבואר הוא בגמ׳ דמשך סוכה שבעה ומוסכם הוא: היתה פחותה מעשרה טפחים וכו׳ – במשנה הנזכרת ומבואר בהלכות דקי״ל כאוקימתא דרבא דכל גוונא שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ופירוש שיהא בחלל הסוכה מלבד עובי הסכך יותר מעשרים אמה דהלכתא כרבא דאמר פ״ק דעירובין (דף ג׳:) חלל סוכה תנן ויתבאר בדברי רבינו בפרק זה: (ב) וסוכה שאין לה שלש דפנות וכו׳ – משנה הנזכרת ובגמרא (סוכה ו׳-ז׳) ת״ר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ור׳ שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח וקי״ל כרבנן ונחלקו בגמרא אמוראים אותו טפח היכן מעמידו ורבי סימון וריב״ל אומר עושה טפח שוחק פי׳ יתר כל שהוא ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי וכן הלכה. עוד שם סוכה העשויה כמבוי וכו׳ רבי סימון ואיתימא ריב״ל אומר עושה לו פס ד׳ טפחים ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי והקשו מאי שנא התם דקא אמרת דסגיא בטפח שוחק ומאי שנא הכא דקא אמרת פס ד׳ ותירצו התם דאיכא שתי דפנות כהלכתן פירוש שהן זו בצד זו כמין ג״ם סגי ליה בטפח שוחק הכא דליכא שתי דפנות כהלכתן אי איכא פס ד׳ אין אי לא לא. עוד שם אמר רבא ואינה נתרת וכו׳ ולשון אחרון אמר רבא וצריכא נמי צורת פתח רב אשי אשכחיה לרב כהנא דעביד טפח שוחק וקא עביד לה נמי צ״פ ואמר ליה דכי האי לישנא דרבא ס״ל דאמר וצריכה נמי צ״פ. ומפרש רבינו ז״ל לפי מ״ש למטה כאן בסמוך דהא דצריכא צ״פ אתרוייהו קאי בין סוכה שיש לה שתי דפנות כהלכתן בין סוכה העשויה כמבוי. וכן כתב בהלכות הרב רבי יצחק אבן גיאת ז״ל ומחלוקת היא בין המפרשים ז״ל שיש מהם שפירש שבסוכה העשויה כמבוי א״צ צ״פ שהרי פס ד׳ ומשהו בפחות מג׳ במקום דופן ז׳ הוא עומד וכל שיש לה שלש דפנות אינה צריכה צ״פ וזה דעת העטור והר״א ז״ל. ויש להחמיר כדברי רבינו והגאונים ז״ל אבל אם היו לה ג׳ דפנות גמורות ודאי א״צ צ״פ וכן מבואר מדברי רבינו: (ג) היו לה שתי דפנות וכו׳ – כבר נתבאר למעלה: קנים היוצאים מסכך הסוכה וכו׳ – שם (סוכה י״ט) תנא פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה ונאמרו שם הרבה אוקימתות בפירושה ואחת מהן רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו בקנים היוצאים מן הסוכה עסקינן ומשכא ואזלא דופן בהדייהו מהו דתימא לית בה הכשר סוכה קמ״ל. פירוש שדופן אחד ארוך מחבירו ונמשך עם קנים אלו וקמ״ל דלא אמרינן לא הכשיר ארוך אלא כנגד הקצר אלא הרי הוא כסוכה: (ד) דפנות שהיו דבוקות וכו׳ – משנה שם (סוכה י״ז) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסול מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרה. רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה והלכתא כסתם משנה. עוד שם (סוכה י״ז) הרחיק את הסכך מן הדפנות ג׳ טפחים פסולה: תלה מחיצה וכו׳ – בגמרא (סוכה ט״ז:) אבימי אמר מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן תלי בי מצעי פחות מג׳ למטה ופחות מג׳ למעלה וכל פחות מג׳ כלבוד דמי. והקשו פשיטא. ותירצו קמ״ל דאמרינן תרי לבוד. והקשו על דין זה מדתניא מחצלת ז׳ ומשהו מתרת בסוכה משום דופן פירוש ואם איתא ליתני ד׳ ומשהו ותירצו כי תניא ההיא בסוכה גדולה פירוש גבוהה טפי דליכא למימר לבוד למעלה אלא למטה וקמ״ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כך היא גרסת הגאונים ז״ל. ופירשו בהלכות הרב ר׳ יצחק אבן גיאת ז״ל דאי ממתניתין ה״א דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא קמ״ל. ופירוש לדבריו כגון שאין הסוכה גבוהה י״ג טפחים שאין מחצלת זו גבוהה מן הקרקע ג׳ טפחים דאי בגבוהה י״ג טפחים אתיא לה כר׳ יוסי ואין הלכה כמותו. ועיקר הגירסא וקמ״ל דמשלשלין דפנות מלמטה למעלה וכן גרסת רש״י ז״ל ופירוש דאע״ג דליכא אלא עשרה בהדי לבוד דלמטה אפילו הכי מתרת אע״ג דאינה מגעת לסיכוך עכ״ל. ורבינו לא הזכיר דין זה דסוכה גדולה דאמרינן לבוד למטה שכיון שהזכיר שאומרים שני לבודים כל שכן שאומרים לבוד אחד: (ה) העושה סוכתו בין האילנות וכו׳ – משנה פרק הישן (סוכה כ״ד:) העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה ובגמר אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה והקשו והא תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קא אזיל ואתי ותירצו הב״ע בקשין פי׳ אילנות חזקים שאינן נעים ע״י רוח מצויה. והקשו והא איכא נופי ותירצו דעביד לה בהוצא ודפנא. פירוש שמלא את האמירים בתבן ובקש. וכתב רבינו רוח מצויה של יבשה לפי שמבואר שם דלדידן דקי״ל סוכה דירת עראי בעינן כל שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אע״פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה: (ו) העושה סוכתו בראש העגלה וכו׳ – משנה שם (דף כ״ב כ״ג) כלשון רבינו ז״ל ומפורש שם שכיון שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה די בכך אליבא דהלכתא ואפילו בספינה: בראש האילן וכו׳ – גם זה במשנה (דף כ״ב:) כלשון רבינו: היו מקצת הדפנות וכו׳ – שם במשנה שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביו״ט שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו״ט זה הכלל כל שינטל האילן והיא יכולה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביו״ט ע״כ במשנה. ומפרש רבינו ז״ל ששתים ושלש דפנות הם וכן פירש״י ז״ל בפרק מי שהחשיך (שבת קנ״ד:) שהובאה משנה זו שם ושם כתב שאף על פי שקרקע הסוכה הוא קרקע עולם והסכך הוא שסמוך על הדפנות שקצתן האילנות אעפ״כ הכניסה בסוכה קרוי עליה ואסרו ליכנס לה מפני שהיו רגילים לתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהן וכן כתב הרשב״א ז״ל. עוד כתב א״נ כשתחתית הסוכה נסמכת על האילן דהולך בסוכה ומשתמש באילן וכן פירשו בתוספות אבל אם לא היה נסמך הסוכה באילן ואינו משתמש על הסכך מותר שאינו אסור להשתמש תחת צלו של אילן עצמו כ״ש תחת צל הסוכה הנסמכת באילן עכ״ל. ויש בזה שיטות אחרות וזו עיקר: (ז) סוכה שאין לה גג פסולה וכו׳ – פ״ק משנה (דף י״ט:) העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר׳ אליעזר פוסל וחכמים מכשירין ובגמרא תנא מודה ר״א שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח שהיא כשרה ואסיקו בגמ׳ דמתניתין יחידאה היא ואיפכא הויא דר״א מכשיר וחכמים פוסלין וק״ל כחכמים. ופירש רש״י ז״ל שכל שהגביהה מן הקרקע טפח ואינו משופע לגמרי כגג מעליא דמי דההוא טפח חשיב ליה ככותלים של סוכה ושפוע שלו חשיב ליה גג או שהרחיקה מן הכותל טפח וסכך אותו טפח כסכך הסוכה כשר דכיון דאיכא טפח דגג שהוא שוה כשרה עכ״ל כדברי רבינו ז״ל. וראיתי מן האחרונים מי שפירש ואמר דדוקא בשעשה הדפנות בדבר שמסככין בו ויש בדפנות אלו כדי ט״ז טפחים עשרה לדפנות וששה לסכך חוץ מטפח זה שעומד לגג פחות מכן פסולה ע״כ דבריהם ויש לחוש להם אע״פ שאינן נראין מחוורין: סוכה עגולה אם יש בהיקפה וכו׳ – שם (דף ז׳:) מפורש דתניא אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה לפי שאין לה זויות ואמרו שם דאתיא כמ״ד סוכה דירת קבע בעינן ואין הלכה כן. ומ״ש רבינו: אם יש בהיקפה כדי לרבעה וכו׳ – גם זה מבואר במימרא דרבי יוחנן דבעי כדי לרבע בה ארבע אמות על ד׳ אמות ואליבא דהלכתא שיעור הסוכה ז׳ טפחים על ז׳ טפחים כמו שנתבאר: (ח-ט) סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין וכו׳ – שם (דף י״ח) אתמר סיכך ע״ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר פסולה אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ורבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ופסקו בגמרא כרבא ושם מבואר דפצימין אלו מכשירין אפילו נראין מבחוץ ושוים מבפנים וכתוב בהלכות והא דאמרינן על גבי אכסדרה לאו על גבה ממש אלא בסמוך לה כדכתיב ועליו מטה מנשה ומתרגמינן ודשרן סמיכין עלוהי ע״כ. וזהו פירושה אכסדרה זו היא שני כותלים זה כנגד זה ומקצתן מקורה וסמוך לקרוי על הקצה אחד סיכך הסכך וזו היא צורתה (עיין בסוף הספר ציור י׳) נמצא שסוכה זו אין לה אלא שני כתלים ואם יש פצימין פירוש עמודים בולטים ברוח שלישית אע״פ שבסוכה אחרת כגון זו צריך פס ד׳ ומשהו כמו שנתבאר כאן די בפצימין לפי שכשיש פצימין אומרים פי תקרה יורד וסותם כלומר פי תקרה של אכסדרה שהוא קרוי קבע יורד וסותם אבל בלא פצימין לא ויש בזה שיטות אחרות וזו עיקר. וכבר ביארתי פרק י״ז מהלכות שבת נראה מבחוץ ושוה מבפנים נראה מבפנים ושוה מבחוץ מהו ענינן: (י) סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר וכו׳ – שם (דף ז׳:) אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשר. ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשר. ומבואר בסוגיא דדוקא לשבת שבתוך החג אבל לא לשאר הימים וכן סברת הרבה מן הגאונים ז״ל ועיקר. וענין הלחי ופסי ביראות מבוארים פרק י״ז מהלכות שבת: (יא) נעץ ד׳ קונדיסין וכו׳ – שם ת״ר נעץ ד׳ קונדיסין וסיכך על גבן ר׳ יעקב מכשיר וחכמים פוסלין. אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר״י סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא ורבנן אמרו גוד אסיק לא אמרינן אבל באמצע דברי הכל פסולה ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת. ויש מי שגורס איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דילמא בין בזו בין בזו מחלוקת תיקו. והרבה מן הגאונים ז״ל אינן גורסין האי אבעיא להו כלל אלא ה״ק ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה והלכה כר״נ דרב הונא אתותב וכן כתב בהלכות הרב ר׳ יצחק אבן גיאת ז״ל בשם רב שרירא ורב ישראל גאונים ז״ל וגרסא זו נראית לי עיקר. חדא דלאותה גרסא ר״נ לא אתא לאפלוגי בהדיא אלא בדין אמצע הגג דר״י מכשיר ולא הל״ל באמצע הגג מחלוקת דלא נפקא לן מידי אלא אליבא דר׳ יעקב ולאנוחי בספיקא דין שפת הגג דנפקא לן דינא אליבא דרבנן. ועוד דסוגיין דאמרינן לימא תהוי תיובתא דרב הונא בתרתי משמע לכאורה דלא מספקא לן בסבריה דר״נ אי פליגי בתרתי, ואע״פ שאין דברים אלו מוכרחין גירסא זו נראית עיקר. ובהשגות א״א אין זה מחוור דאפילו לרב נחמן קאי בתיקו ולחומרא עכ״ל. והוא כפי גירסא זו שבספרים וכבר כתבתי דעת רבינו ז״ל ועיקר: (יב) סוכה שיש לה פתחים הרבה וכו׳ – ברייתא שם (דף ז׳) דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים ויתירה שבת על הסוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין כן בסוכה. פירוש ברוח שלשית דדי בסוכה במחיצת טפח או בפס ד׳ כפי מה שנתבאר אבל בשתים הרי דינה כדין שבת וכן פירשו ז״ל. ולזה כתב רבינו ז״ל כאן דין זה וכיוצא בו מבואר פרק ט״ז מהלכות שבת בארוכה בבבא המתחלת כל מחיצה שיש בה פרוץ וכו׳ ושם הארכתי לבאר דבריו ומה שחלקו עליו במ״ש שבמקום צורת פתח צריך שלא יהא פרוץ מרובה על העומד וכן מבואר בעירובין פרק ראשון דסוכה ושבת שוין לדבר זה: (יג) סוכה שאוירה גבוה – פ״ק דסוכה (דף ג׳ ד׳) סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע״ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם. ותבן ובטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר ובטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר׳ יוסי ורבנן, ופירוש רבנן סברי דלא הוו בטול כדאיתא התם. ויש מי שכתב דעפר לא בעי בטול אלא כל שאין עתיד לפנותו כל שבעת ימי החג סגי ודעת רבינו כדעת ההל׳ דבעינן בטול גמור וכן עיקר. ופירוש בטלו שדעתו להניחם שם לעולם ופי׳ אין עתיד לפנותו תוך שבעת ימי החג ויש בזה פירוש אחר וזה עיקר: היתה גבוהה מעשרים אמה וכו׳ – שם (דף ד׳) הלכה פסוקה כלשון רבינו ז״ל: (יד) בנה איצטבה כנגד דופן האמצעית וכו׳ – שם הלכה פסוקה כלשון רבינו ז״ל וזו היא צורתה (עיין בסוף הספר ציור יא) וזו האיצטבה יש לה שלש דפנות ונחלקו כל המפרשים אם הוכשרה כל הסוכה על ידי איצטבה זו או לא הוכשרה אלא האיצטבה בלבד ומדברי רש״י ז״ל והגאונים ז״ל נראה שכל הסוכה כשרה אבל יש מן האחרונים חלקו בזה: בנה איצטבה מן הצד וכו׳ – ג״ז שם כלשון רבינו ז״ל ופי׳ שהאיצטבה דבוקה עם הכותל צפוני או דרומי ודבוקה ג״כ לכותל אמצעי ואם רחוקה מן הכותל השלישי ארבע אמות פסולה לפי שאין לה אלא שתי דפנות ואם לאו כשרה כאילו המחיצה השלישית נוגעת באיצטבה ואף בזה נחלקו המפרשים ז״ל כמו שנחלקו למעלה: בנה איצטבה באמצעה וכו׳ – גם זה שם ואמרו שם פחות מד׳ אמות כשרה ואחריה דופן עקומה ופי׳ רבינו שרואין כאילו המחיצות נוגעות לאיצטבה וכן פירשו הגאונים ז״ל. ומדבריהם למדנו שהם מכשירין הסוכה ע״י כך והאחרונים ז״ל מפרשים בזה פירוש אחר ופוסלין יתר הסוכה חוץ מן האיצטבה. ובהלכות לא נזכרו דינין אלו לפי שאינן מצויין ולזה קצרתי בביאורן: בנה בה עמוד וכו׳ – שם (דף ד׳:) בנה בה עמוד גבוה י׳ ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא וכשרה א״ל רבה בעינן מחיצות הניכרות וליכא. ויש מי שפי׳ שאע״פ שהוא בתוך ד׳ אמות לדפנות פסולה לפי שכיון שגבוה י׳ חלק לעצמו רשות ואין דפני הסוכה מועילין לו וכן כתוב בהלכות הר״י אבן גיאת ז״ל בבנה איצטבה באמצעה שאם גבוהה י׳ טפחים אין דפנות הסוכה מועילין לה אע״פ שהן תוך ד׳ אמות. ויש מן האחרונים שחלקו בזה ופירשו דהא דעמוד דוקא בשהוא רחוק ד׳ אמות מן הדפנות הא לאו הכי ודאי כשר אפילו גבוה כמה וכן הדין באיצטבה. ומ״ש בגמרא גבוה עשרה לפי שפחות מי׳ והוא רחוק מן הדפנות ד׳ אמות אפילו אביי לא הוה מכשיר ליה שכיון שאינו רשות בפני עצמו היכי נימא גוד אסיק אבל בגבוה עשרה שהוא רשות היחיד לענין שבת ועולה עד לרקיע היה אביי סבור להכשיר בסוכה ואמר ליה רבא דלא. וזהו דעת רבינו ז״ל. ולזה לא הזכיר גבוה י׳ אלא סתם דמשמע בין גבוה בין נמוך וכן דעת העטור ועיקר: (טו) היתה פחותה מעשרה טפחים וכו׳ – שם קרוב ללשון רבינו ז״ל וכתוב בהל׳ הרב ר׳ יצחק אבן גיאת ז״ל והוא שיש בחקקה שיעור הכשר סוכה וכן הסכימו הרבה מן האחרונים ז״ל: (טז) דפני סוכה כשרים מן הכל שאין אנו וכו׳ – פרק הישן (סוכה כ״ג) ת״ר עשאה לבהמה דופן לסוכה ר״מ פוסל ור׳ יהודה מכשיר וקי״ל כר״י: ועושה אדם את חברו דופן ביום טוב כדי וכו׳ – זה מבואר בעירובין פ׳ מי שהוציאוהו (עירובין מ״ד) ברייתות ואוקימתות שם והכל מבואר שם חוץ ממה שכתב רבינו ז״ל שאם עשאו לדעת שמותר בשאר ימי החג שאין זה מבואר שם אבל מוכרח הוא ממה שאסרו כן ביו״ט ואם האדם אינו נעשה מחיצה לדעת ואין מחיצתו מועלת כל שהוא לדעת לא הוה נאסר ביו״ט ומוכרח הוא שם. ובהשגות בכאן דברים לא הוצרכו ליכתב שכך כתוב שם אבל אם עשאו לדעת אסור ביו״ט. א״א דוקא דופן שלישית אבל דופן רביעית מותר ושלא לדעת אפילו דופן שלישית מותר והאריך בטעם זה ודברים פשוטים הם ומבוארים בדברי רבינו ז״ל שדבריו במחיצת האדם הם בדופן שלישי שהוא צריך להכשר הסוכה שהרי כתב כדי שיאכל וישתה בסוכה כשרה שחברו דופן לה ואם כשיש לה שלש דפנות והאדם בדופן ד׳ כבר היא כשרה בלא דופן האדם וג״כ פשוט שדופן רביעי כיון שאינו צריך להכשר הסוכה יכול האדם לעמוד שם דלא גרע מכלים שכל מחיצה שאינה מתרת מותר לעשותה ביום טוב או בשבת ומבואר כל זה בדברי רבינו ז״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Rambam

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון