ד (גם פ, ק) [מ׳תמיד׳]: לעשותם תמיד. שינוי לשון שלא לצורך.
בד׳ (גם פ, ק) נוסף: וגו׳. אך בכתבי־היד לית.
ד (גם ק): הרגיל. וכן לקמן (רק ד). שינוי לשון לגריעותא.
ת2: בשינויו. וכך ד (גם פ, ק).
בב1 נוסף: וכו׳.
ת2: נעשית. וכך ד (גם פ, ק).
ב1: מתחילה. וכן בכל המשך ההלכה.
ד (גם פ): לישוך. אך הצורה המקראית כבפנים.
ב1, ת2: חייב. וכך ד.
בד׳ נוסף: בן. ע׳ לעיל הערה 2.
ב1: נזק זה.
ד: [כאן] וכאן. ושיבוש הוא.
ב1 (מ׳כדרכה׳): ולאכול כדרכה. וכך ד.
ד (גם ק): בדרך. ע׳ לעיל הל׳ ב׳ הערה 3.
בד׳ (גם ק) לית. וחסרון המורגש הוא.
ד (גם פ, ק): ולא. אך לשון רבנו כבפנים.
ד (גם ק): בה. אך בהלכה הקודמת כבפנים.
ד (גם ק): שם. ע׳ בהערה הקודמת.
בד׳ (גם ק) לית. וחסרון הניכר הוא.
ב1, ת2-1: דרך. וכך ד (גם פ, ק).
בד׳ נוסף: בקרון. וכ״ה לפנינו בגמ׳
בבא קמא יז:, אך בפי׳ ר״ח ובכ״י מינכן ועוד שם לית.
ד (מ׳שאינו׳): שאין דרכה לעשותה. שינוי לשון לגריעותא.
ב1: הנזק.