×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם שגגות י׳רמב״ם
;?!
אָ
(א) שישה מצותן שיקריבו קרבן עולה ויורד, ואלו הן, המצורע, והיולדת, והנשבע שבועת העדות בין בזדון בין בשגגה, והנשבע שבועת ביטוי לשקר בשגגה, והטמא שאכל קודש בשגגה, והטמא שנכנס למקדש בשגגה: (ב) קרבן היולדת, אם היתה עשירה, מביאה כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת, ואם אין ידה משגת הרי קרבנה יורד, ומביאה שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. אפילו היתה ידה משגת לשה ואינה משגת לנסכיו, מביאה קרבן עני: (ג) המצורע כשיטהר מביא שלש בהמות, מהן שני כבשים, אחד עולה ואחד אשם, וכבשה לחטאת. אם אין ידו משגת, מביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת, וכבש לאשם: (ד) על שבועת העדות, ועל שגגת שבועת ביטוי, ועל שגגת טומאת מקדש וטומאת קדשיו, מביא כשבה או שעירה כשאר החטאות הקבועות. ואם אין ידו משגת, מביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. ואם אין ידו משגת לעוף, מביא עשירית האיפה סולת, והיא הקרויה מנחת חוטא שכבר נתפרשו מעשיה בהלכות מעשה הקרבנות (רמב״ם מעשה הקרבנות י״ב:ד׳-כ״ג): (ה) כל הקרבנות האלו מפורשין בתורה, ומפורש זה שחייב להביאן, חוץ מטמא שנכנס למקדשא או אכל קודש, שכך כתוב שם, ״ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכו׳ או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וכו׳ או נפש כיב תשבע לבטא בשפתים וכו׳ והיה כי יאשם לאחת״ וכו׳ (ויקרא ה׳:א׳-ה׳), ומפיג השמועה למדו שזה שחייב כאן קרבן לטמא, בשנטמא ונכנס למקדש או אכל קודש והוא לא ידע:
אף על פי שהדבר מפי הקבלה, הרי הוא כמפורש, שהרי בפירוש חייבה תורה כרת לטמא שאכל קודש ולטמא שנכנס למקדש. באוכל נאמר ״והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לי״י וטומאתו עליו ונכרתה״ (ויקרא ז׳:כ׳), ובנכנס למקדש נאמר ״ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש י״י טמא״ (במדבר י״ט:כ׳). וכיון שחייבה תורה כרת על טומאת מקדש וקדשיו, פירשהד הקרבן שמביאין על שגגתן:
(ו) כל קרבנות שהאשה חייבת, בעלה מביא על ידיה. אם היה עני, מביאהה קרבן עני, ואם היה עשיר, מקריב על ידהו קרבן עשיר. ומביא אדם על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני, ומאכילן בזבחים: (ז) המלך וכהן משיח מביאין קרבןז על שבועת העדות, או על שבועת ביטוי, או על טומאת מקדש וקדשיו, כשאר ההדיוטות, שלא חילק הכתוב קרבן מלך מקרבן הדיוט מקרבןח כהן משיח אלא במצוות שחייבין על שגגתן חטאת קבועה, כמו שביארנו, אבל בקרבן עולה ויורד כולן שוין:
כבר ביארנו בהלכות שבועות אמתי יהיה חייב על שבועתט העדות ועל שגגת שבועתי ביטוי, ואמתי יהיה פטור עליהן, ועל אי זו דרך יהיה חייב קרבנות הרבה כמנין השבועות, ועל אי זו דרך לא יהיה חייב אלא קרבן אחד. ובהלכות מחוסרי כפרה אבאר באי זויא דרך תתחייב היולדת והמצורע קרבנות הרבה, ובאי זהיב דרך יתחייב כל אחד מהן קרבן אחד:
(ח) כל המביא קרבן על הזדון כשגגה, אם היה אנוס פטור מן הקרבן. ואין צריך לומר שאר עבירות שאינו חייב חטאת אלא על שגגתן, שאם היה אנוס פטור: (ט) מי שהפריש מעות לכשבהיג של חטאתו, וצרךיד, הרי זה מביא שעירה, ויחלל אותן המעות על השעירה, וייהנה בהן. וכן, אם הפריש לשעירה ולקח כשבה, ייהנה בהן. (י) הפריש מעות לבהמה, והעני, יקח שתי תורים או שני בני יונה, ויחלל עליהן אותן המעות, וייהנה בהן. הפריש מעות לבני יונה או לתורים, והעני, יביא עשירית האיפה, ויחלל עליה אותן המעות, וייהנה בהן:
וכן, אם היה עני, והפריש מעות לעשירית האיפה, והעשיר, יוסיף עליהן ויביא עוף. הפריש לעוף, והעשיר, יוסיף עליהן ויביא כשבה או שעירה. אפילוטו היה מורישו גוסס, הרי זה עני, עד שימות מורישו ויירשנו.
(יא) עשיר שהפריש כשבה או שעירה, ונפל בה מום,⁠טז אם רצה יביא בדמיה עוף. אבל אם הפריש עוף, ונפסל, לא יביא בדמיו עשירית האיפה, שאין לעוף פדיון: (יב) הפריש עשירית האיפה, והעשיר, עד שלא קדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותיפדה ותיאכל, ומשקדשה בכלי, תעבוריז צורתה ותצא לבית השריפה: (יג) עשיר שהפריש קן למכור אותה וליקח בדמיה כשבה או שעירה, והעני, יביא קן זו, אף על פי שהיא קדושת דמים שהיא נדחיתיח. ולמה לא נדחית, מפני שהדיחוייט מעיקרו אינו דיחוי, והרי נראה קן זהכ לו עתה. עני שהקריב קרבן עשיר, יצא, ועשיר שהקריב קרבן עני, לא יצא:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
ספר קרבנות מוקדש לזכרם האהוב של אב ובתו,
ד"ר דוד יעקב הלוי אפלבאום ונאוה אפלבאום, הי"ד,
שנרצחו על ידי מחבלים בערב חתונתה של נאוה בירושלים, י"ג אלול תשס"ג.
הערות
א בד׳ (גם פ) נוסף: בשגגה. ואין בזה צורך כאן.
ב כך ב1, ת1, כבכתוב. א: אשר (כך היה גם בב1, ותוקן).
ג ד (גם ק): מפי. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ד ד: פירש. אך מוסב על התורה.
ה ד (גם ק): מביא. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, והכוונה שהיא המביאה את הקרבן בפועל.
ו ד (מ׳מקריב׳): מביא על ידיה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ז ב1: קרבנן. וכך ד. ת1: קרבנם. וכך פ.
ח ד: ומקרבן. ״תיקן״ את לשון רבנו, אך ע׳ קהלת י, א.
ט כך ב1, ת1. א: שבועות.
י ד (מ׳שגגת׳): שבועת שגגת. אך השגגה מתייחסת לשבועה.
יא ד (מ׳באי׳): באיזה. ר׳ ההערה הבאה.
יב ב1: זו. וכך לעיל, אך ייתכן שרבנו גוון בכוונה הלשון, כי ׳דרך׳ משמש לשון זכר ונקבה, ע׳ קידושין ב:
יג ב1: לכבשה. וכך ד (גם ק).
יד ד: וצריך להן. ׳להן׳ היא תוספת לשם הבהרה, אבל ׳צריך׳ הוא ״תיקון״ מיותר, כי רבנו רגיל להשתמש ב׳צרך׳ בבנין קל.
טו כך ב1, ת1. א: איפילו.
טז בד׳ נוסף בסוגרים: והעני, והוער בגיליון שכצ״ל. אך במשנה כריתות ו, ח בכ״י רבנו לית.
יז ד: תעובר. ע׳ הל׳ קרבן פסח ד, ג הערה 5.
יח כך ב1. א: נדחת. וכן בסמוך. וכתיב חסר הוא.
יט ד (גם ק): שדיחוי. אך בכתבי⁠־היד בה״א הידיעה. ב1, ת1 (עד ׳דיחוי׳): שהדחוי מעיקרו אינו דחוי. וכ״ה בהל׳ פסולי המוקדשין ג, כד. ולגירסה זו נראה שקריאת הדל״ת בקמץ.
כ ב1: זו. וכך ד.
E/ע
הערותNotes
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144