Rambam Mishneh Torah Printed Versions Arakhim VaCharamim 2 – משנה תורה דפוסים ערכים וחרמים ב‏ – Mishneh Torah

רמב״ם

פירוש

(א) האומר, ערך ידי, או רגלי, או עיני^א, עלי, או שאמר, ערך ידי^ב זה, או עיניו^ג, עלי, לא אמר כלום. ערך ליבי, או כבדי, עלי, או ערך ליבו, או כבדו, של פלוני^ד עלי, נותן ערך כולו. וכן כל אבר ואבר^ה שאם יינטל מן החי ימות, אם אמר, ערכו עלי, נותן ערך כולו. (ב) אמר, חצי ערכי עלי^ו, נותן חצי ערכו. ערך חציי עלי, נותן ערך כולו, שאי אפשר שיינטל חציו ויחיה: (ג) האומר, דמי ידי עלי, או דמי יד פלוני עלי, שמין אותו כמה הוא שוה ביד וכמה הוא שוה בלא יד, ונותן להקדש. כיצד, אם נמכר הוא כולו ישוה^ז חמישים, ואם יימכר חוץ מידו, שתישאר ידו זו לבעלים^ח ולא יהיה ללוקח בה כלום, ישוה^ט ארבעים, נמצא זה יתחייב לשלם להקדש עשרה. וכן כל כיוצא בזה: (ד) האומר דמי ראשי, או ליבי^י, עלי, או דמי ראשו, או ליבו, של פלוני^יא עלי, נותן דמי כולו. וכן האומר, דמי חציי עלי, נותן דמי כולו. אבל האומר, חצי דמי עלי, נותן חצי דמיו: (ה) האומר, משקלי עלי, או משקל פלוני עלי, נותן משקלו, אם כסף, כסף, ואם זהב, זהב, כמו שפירש. אמר, משקל ידו^יב, או רגלו^יג, עלי, רואין כמה היא ראויה לשקול, ונותן ממין^יד שפירש. ועד היכן^טו היא היד לענין זה, עד האציל, והרגל, עד הארכובה, לפי שבנדרים הולכין אחר לשון בני האדם: (ו) האומר, קומתי עלי כסף, או זהב, נותן שרביט שאינו נכפף מלוא קומתו ממין שפירש. אמר, מלוא קומתי עלי, נותן אפילו שרביט הנכפף^טז ממין שפירש: (ז) האומר, משקלי עלי, ולא פירש מאי זה מין, אם היה עשיר ביותר, ונתכוון^יז למתנה מרובה, נותן משקלו זהב. והוא הדין באומר משקל ידי או רגלי או קומתי^יח, ולא פירש מאי זה מין, נותן זהב. ואם אינו מופלג בעשירות, נותן משקלו או משקל ידו מדברים שדרכן להישקל באותו מקום, אפילו פירות. וכן נותן שרביט מלוא קומתו אפילו של עץ. הכל לפי ממונו ודעתו: (ח) האומר, עומדי עלי, ישיבתי^יט עלי, או מקום ישיבתי עלי,⁠^כ רחבי עלי, עביי עלי, הקפי עלי, כל אלו ספק, ומביא לפי ממונו, עד שיאמר לא לכך^כא נתכוונתי. ואם מת, יתנו היורשים פחות שבלשונות: (ט) האומר, הרי עלי מטבע כסף, לא יפחות מדינר כסף. מטבע נחושת, לא יפחות ממעה כסף. הרי עלי ברזל, לא יפחות מאמה על אמה לכולה^כב עורב שהיה^כג למעלה בגג ההיכל, כמו שיתבאר במקומו: (י) האומר, הרי עלי כסף, או זהב, ולא הזכיר מטבע, יביא לשון של כסף או של זהב, יהיה משקלה כדי^כד שיאמר לא לכך^כה נתכוונתי. וכן אם פירש המשקל, ושכח כמה פירש, יביא עד שיאמר לא עד כך^כו נתכוונתי: (יא) אחד האומר, דמי עלי, או דמי פלוני עלי, או האומר, הרי עלי מנה, או חמישים, או^כז כסף, או זהב, הכל הן הנקראין חייבי הדמים^כח. והדמים והערכין לבדק הבית, כמו שביארנו: (יב) שתי לשכות היו במקדש, אחת לשכת חשיים^כט, ואחת לשכת הכלים. לשכת חשיים, יראי חטא היו^ל נותנין לתוכה^לא בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי. לשכת הכלים, כל מי שהתנדב^לב כלי זורקו לתוכה, ואחת לשלשים יום הגזברין פותחין אותה, כל כלי שנמצא בו צורך לבדק הבית, מניחין אותו, והשאר נמכרין, ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית: (יג) הוצרכו לקדשי מזבח, ולא הספיקה^לג להן תרומת הלשכה, מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית. אבל אם הוצרכו לבדק הבית, ולא מצאו בלשכת בדק הבית דבר המספיק להן, אין מוציאין את הראוי להן מקדשי מזבח^לד:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.

הערות

^א ד (מ׳רגלי׳): ערך עיני או רגלי. אך במשנה ערכין ה, ב לא נזכר ׳עיני׳, ורבנו הוסיפה לרבותא אחרי הדוגמאות שבמשנה.

^ב ת3-1: יד. וכך ד (גם פ, ק). ע׳ בהערה הבאה.

^ג ד (גם פ, ק): עינו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^ד ד (מ׳או׳): של פלוני או כבדו. שינוי לשון שלא לצורך.

^ה בת3-1 לית. וכך ד (גם פ, ק).

^ו כך ת3-1. בא׳ לית.

^ז ד: [יהיה] שוה. נשמטה יו״ד והוצרך לתקן, ולקמן לא תיקן, ע׳ הערה 21.

^ח ת3-1: לבעליו. וכך ד (גם פ, ק).

^ט ד: שוה. ע׳ לעיל הערה 19.

^י ת3-1: כבדי. וכך ד (גם פ, ק). אך אינו מקביל לדוגמאות הבאות.

^יא ד (מ׳או׳): של פלוני עלי או לבו או כבדו. שינוי והוספה שלא לצורך.

^יב ת3-1: ידי. וכך ד (גם פ, ק).

^יג ת3-1: רגלי. וכך ד (גם פ, ק).

^יד ד: ממון. אך הוא לא פירש סכום ממון, אלא מין של מתכת.

^טו כך ת3-1. בא׳ לית.

^טז ת3: שנכפף. וכך ד. אך בגמ׳ ערכין יט. כבפנים.

^יז ע׳ ׳כסף משנה׳ שרצה להגיה: נתכוון, וכתב שמצא כך בספר מוגה (ולכאורה צריך להיות בהמשך: ונותן). אך בכתבי⁠־היד כבפנים, והכס״מ עצמו כתב שיש ליישב הגירסה.

^יח בת2-1 נוסף: עלי.

^יט כך ת1, ת3 (ואולי גם ת2). א: ושיבתי.

^כ בד׳ (גם ק) נוסף: או. תוספת שלא לצורך.

^כא ת2-1: כך. וכך ד (גם פ, ק). וכ״ה במשנה מנחות יג, ד בכ״י רבנו. אך ר׳ להלן הל׳ י׳ ובהערות שם שרבנו גיוון את הלשון.

^כב ת3-2: לכלה. וכך ד (גם פ, ק). אך במשנה מידות ד, ו בכ״י רבנו כבפנים.

^כג בת2-1 נוסף: במקדש. וכך ד (גם ק).

^כד ד: עד. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^כה ת3-1: עד כך.

^כו ד (מ׳עד׳): לכך. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^כז בת1 לית (והקריאה מן⁠־הסתם בלי פסיק לפניו). אך נראה שהכוונה לאמור בהלכה הקודמת.

^כח ת3-1: דמין (ת3 במ״ם סופית). וכך ד (גם פ, ק).

^כט ד: חשאים. וכן לקמן. אך במשנה שקלים ה, ו בכ״י רבנו כבפנים.

^ל בת3-1 לית. וכך ד (גם פ, ק). וכ״ה במשנה שקלים שם בכ״י רבנו.

^לא ד: לתוכן. אך מדובר על לשכה אחת.

^לב ת1: שמתנדב. ונראה שכך היה גם בת3, ותוקן כבפנים.

^לג ד: הספיקו. אך מוסב על תרומת הלשכה.

^לד ת3-1: המזבח. וכך ד (גם פ, ק).

(א) הָאוֹמֵר עֵרֶךְ יָדִי אוֹ עֵרֶךְ עֵינִי אוֹ רַגְלִי עָלַי אוֹ שֶׁאָמַר עֵרֶךְ יָד זֶה אוֹ עֵינוֹ עָלַי לֹא אָמַר כְּלוּם. עֵרֶךְ לִבִּי אוֹ כְּבֵדִי עָלַי אוֹ עֵרֶךְ לִבּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אוֹ כְּבֵדוֹ עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. וְכֵן כׇּל אֵיבָר שֶׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי יָמוּת אִם אָמַר עֶרְכּוֹ עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ: (ב) אָמַר חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ. עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּטֵל חֶצְיוֹ וְיִחְיֶה: (ג) הָאוֹמֵר דְּמֵי יָדִי עָלַי אוֹ דְּמֵי יַד פְּלוֹנִי עָלַי שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּיָד וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה בְּלֹא יָד וְנוֹתֵן לַהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד. אִם נִמְכַּר הוּא כֻּלּוֹ [יִהְיֶה] שָׁוֶה חֲמִשִּׁים. וְאִם יִמָּכֵר חוּץ מִיָּדוֹ שֶׁתִּשָּׁאֵר יָדוֹ זוֹ לִבְעָלָיו וְלֹא יִהְיֶה לַלּוֹקֵחַ בָּהּ כְּלוּם שָׁוֶה אַרְבָּעִים. נִמְצָא זֶה יִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם לַהֶקְדֵּשׁ עֲשָׂרָה. וְכֵן כׇּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: (ד) הָאוֹמֵר דְּמֵי רֹאשִׁי אוֹ כְּבֵדִי עָלַי אוֹ דְּמֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי אוֹ לִבּוֹ אוֹ כְּבֵדוֹ עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ. וְכֵן הָאוֹמֵר דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ. אֲבָל הָאוֹמֵר חֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו: (ה) הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי אוֹ מִשְׁקַל פְּלוֹנִי עָלַי נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ אִם כֶּסֶף כֶּסֶף אִם זָהָב זָהָב כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ. אָמַר מִשְׁקַל יָדִי אוֹ רַגְלִי עָלַי רוֹאִין כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקֹל וְנוֹתֵן מָמוֹן שֶׁפֵּרֵשׁ. עַד הֵיכָן הִיא הַיָּד לְעִנְיָן זֶה עַד הֶאָצִיל וְהָרֶגֶל עַד הָאַרְכֻּבָּה לְפִי שֶׁבִּנְדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם: (ו) הָאוֹמֵר קוֹמָתִי עָלַי כֶּסֶף אוֹ זָהָב נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף מְלֹא קוֹמָתוֹ מִמִּין שֶׁפֵּרֵשׁ. אָמַר מְלֹא קוֹמָתִי עָלַי נוֹתֵן אֲפִלּוּ שַׁרְבִיט שֶׁנִּכְפָּף מִמִּין שֶׁפֵּרֵשׁ: (ז) הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי וְלֹא פֵּרֵשׁ מֵאֵי זֶה מִין. אִם הָיָה עָשִׁיר בְּיוֹתֵר וְנִתְכַּוֵּן לְמַתָּנָה מְרֻבָּה נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ זָהָב. וְהוּא הַדִּין בְּאוֹמֵר מִשְׁקַל יָדִי אוֹ רַגְלִי אוֹ קוֹמָתִי וְלֹא פֵּרֵשׁ מֵאֵי זֶה מִין נוֹתֵן זָהָב. וְאִם אֵינוֹ מֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ אוֹ מִשְׁקַל יָדוֹ מִדְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִשָּׁקֵל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲפִלּוּ פֵּרוֹת. וְכֵן נוֹתֵן שַׁרְבִיט מְלֹא קוֹמָתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ הַכֹּל לְפִי מָמוֹנוֹ וְדַעְתּוֹ: (ח) הָאוֹמֵר עָמְדִי עָלַי יְשִׁיבָתִי עָלַי אוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָתִי עָלַי אוֹ רָחְבִּי עָלַי עָבְיִי עָלַי הֶקֵּפִי עָלַי כׇּל אֵלּוּ סָפֵק וּמֵבִיא לְפִי מָמוֹנוֹ. עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא כָּךְ נִתְכַּוַּנְתִּי. וְאִם מֵת יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים פָּחוּת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת: (ט) הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מַטְבֵּעַ כֶּסֶף לֹא יִפְחֹת מִדִּינָר כֶּסֶף. מַטְבֵּעַ נְחֹשֶׁת לֹא יִפְחֹת מִמָּעָה כֶּסֶף. הֲרֵי עָלַי בַּרְזֶל לֹא יִפְחוֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה לְכָלֶה עוֹרֵב שֶׁהָיָה לְמַעְלָה בְּגַג הַהֵיכָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ: (י) הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי כֶּסֶף אוֹ זָהָב וְלֹא הִזְכִּיר מַטְבֵּעַ יָבִיא לָשׁוֹן שֶׁל כֶּסֶף אוֹ שֶׁל זָהָב יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ הַמִּשְׁקָל וְשָׁכַח כַּמָּה פֵּרֵשׁ יָבִיא עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי: (יא) אֶחָד הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי. אוֹ הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מָנֶה אוֹ חֲמִשִּׁים אוֹ כֶּסֶף אוֹ זָהָב. הַכֹּל הֵן הַנִּקְרָאִים חַיָּבֵי דָּמִים. וְהַדָּמִים וְהָעֲרָכִין לְבֶדֶק הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: (יב) שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים. וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים. לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִין לְתוֹכָן בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִמֶּנָּה בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כׇּל מִי שֶׁהִתְנַדֵּב כְּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כׇּל כְּלִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמֵיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת: (יג) הֻצְרְכוּ לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיקוּ לָהֶן תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם הֻצְרְכוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא מָצְאוּ בְּלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת דָּבָר הַמַּסְפִּיק לָהֶן אֵין מוֹצִיאִין הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ:מהדורה זמנית של על־התורה המבוססת על מהדורת תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

Rambam

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון