×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם תפילה וברכת כהנים ד׳רמב״ם
;?!
אָ
פרק ד
(א) חמישה דברים מעכבין את התפילה אף על פי שהגיע זמנה,⁠א טהרת הידים, וכיסוי הערוה, וטהרת מקום התפילה, ודברים החופזים אותו, וכוונת הלב: (ב) טהרת ידיםב כיצד, רוחץ ידיו במים עד הפרק, ואחר כך יתפלל. היה מהלך בדרך והגיע זמן תפילה ולא היה לו מים, אם היה בינו ובין המים ארבעת מילין, שהן שמונת אלפים אמה, הולך עד מקום המים ורוחץ, ואחר כך מתפלל. היה בינו ובין המים יתר מכאן, מקנח ידיו בצרור או בעפר או בקורה ומתפלל: (ג) במה דברים אמורים, לפניו, אבל אם היה מקום המים לאחריו, אין מחייבין אותו לחזור לאחריו אלא עד מיל, אבל אם עבר מן המים יתר ממיל, אינו חייב לחזור, אלא מקנח ידיו ומתפלל. במה דברים אמורים שאינו מטהר לתפילה אלא ידיו בלבד, בשאר תפילות חוץ מתפילת שחרית, אבל בשחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו ואחר כך יתפלל. ואם היה רחוק מן המים, מקנח ידיו בלבד ומתפלל: (ד) כל הטמאים רוחצין ידיהן בלבד כטהורין ומתפללין. אף על פי שאפשר להן לטבול ולעלות מטומאתן, אין הטבילה מעכבת. וכבר ביארנו (רמב״ם קריית שמע ד׳:ח׳) שעזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד דברי תורה עד שיטבול. ובית דין שעמדו אחרי כןג התקינו אף לתפילה, שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה נגעו בה, אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנוגליןד, ומפני זה תיקנו טבילה לבעל קרי לבדו, והוציאוהו מכלל הטמאים: (ה) לפיכך היו אומרין בזמן תקנה זו, שאפילו זב שראה קרי, ונידה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נידה, צריכין טבילה לקריית שמע וכן לתפילה מפני הקרי, אף על פי שהן טמאין. וכן הדין נותן, שאין טבילה זו מפני הטהרה, אלא מפני הגזירה, שלא יהיו מצויין אצל נשותיהן תמיד. וכבר בטלה גם תקנה זו של תפילה, לפי שלא פשטה בכל ישראל, ולא היה כוח בציבור לעמוד בה: (ו) מנהג פשוט בספרד ובשנערו, שאין בעל קרי מתפלל עד שהוא רוחץ כל בשרו במים, משוםז ״הכון לקראת אלהיך ישראל״ (עמוס ד׳:י״ב). במה דברים אמורים, בבריא, או חולהח שבעל, אבל חולה שראה קרי לאנסו פטור מן הרחיצה, ואין בזה מנהג. וכן זב שראה קרי ונידה שפלטה שכבת זרע אין בהן מנהג, אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהן ומתפללין: (ז) כיסוי הערוה כיצד, אף על פי שכיסה ערותו כדרך שמכסה לקריית שמע, לא יתפלל עד שיכסה את לבו. ואם לא כיסה לבו, או שנאנס ואין לו במה יכסה, הואיל וכיסה ערותו והתפלל, יצא, ולכתחילה לא יעשה: (ח) טהרת מקום התפילה כיצד, לא יתפלל במקום הטינופת, ולא במרחץ, ולא בבית הכיסא, ולא באשפה אוט במקום שאינו בחזקת טהרה עד שיבדקנו. כללו של דבר, כל מקום שאין קורין בו קריית שמע, אין מתפללין בו. וכשם שמרחיקין מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיית הערוה לקריית שמע, כך מרחיקין לתפילה: (ט) התפלל ומצא צואה במקומו, הואיל וחטא, מפני שלא בדק עד שלא התפלל, חוזר ומתפלל במקום טהור. היה עומד בתפילה וראהי צואה כנגדו, אם יכול להלך לפניו כדי שיזרקנה לאחריו ארבע אמות, יהלך, ואם לאו, יסלקנה לצדדין. ואם אינו יכול, יפסיק. גדולי החכמים לא היו מתפללין בבית שיש בו שיכר, ולא בבית שיש בו מורייס בעת עיפושויא, מפני שריחו רע, אף על פי שהמקום טהור: (י) דברים החופזין אותו כיצד, שאם היה צריך לנקביו, לאיב יתפלל. וכל הצריך לנקביו והתפלל, תפילתו תועבה, וחוזר ומתפלל אחר שיעשה צרכיו. ואם יכול להעמיד עצמו כדי פרסה, תפילתו תפילה. ואף על פי כן לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו יפה יפה, ויפקודיג נקביו, ויסיר כחו ונעויד וכל דבר הטורדו, ואחר כך יתפלל: (יא) מי שגיהק ופיהק ונתעטש בתפילתו, אם לרצונו, הרי זה מגונה, ואם בדק גופו קודם שיתפלל, ובאו לאנסו, אין בכך כלום. נזדמן לו רוק בתפילתו, מבליעו בטליתו או בבגדו. ואם היה מצטער מכך, זורקו בידו לאחוריו, כדי שלא יצטער בתפילה ונמצא טרוד. יצא ממנו רוח מלמטה כשהוא עומד בתפילה שלא לדעתו, שותקטו עד שתכלה הרוח, וחוזר לתפילתו: (יב) ביקש להוציא רוח מלמטה, ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו, מהלך לאחריו ארבע אמות, וממתין עד שתכלה הרוח, ואומר, ריבוןטז העולמים, יצרתנו נקבים נקבים וחללים חלליםיז, גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו, חרפה וכלימה בחיינו ותולעה ורימהיח במותנויט, וחוזר למקומו ומתפלל: (יג) היה עומד בתפילה ונטפו מי רגליו על ברכיו, ממתין עד שיכלהכ המים, וחוזר למקום שפסק. ואם שהה כדי לגמור את כלכא התפילה, חוזר לראש: (יד) וכן המשתין מים, שוהה כדי הילוך ארבע אמות, ואחר כך מתפלל. ומי שהתפללכב, שוהה כדי הילוך ארבע אמות, ואחר כך משתין, כדי שיפסוק דברי תפילה מפיו: (טו) כוונת הלב כיצד, כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה, ואם התפלל בלא כוונה, חוזר ומתפלל בכוונה. מצא דעתו משובשת ולבו טרוד, אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו. לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מצר, אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו. אמרו חכמים, שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו, ואחר כך יתפלל: (טז) כיצד היא הכוונה, שיפנה לבו מכל המחשבות, ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה. לפיכך צריך לישב מעט קודם התפילה, כדי לכוון את לבו, ואחר כך יתפלל בנחת ותחנוניםכג. ולא יעשה תפילתו כמי שהיה נושאכד משוי, משליכו והולך לו. לפיכך צריך לישב מעט אחר התפילה, ואחר כך ייפטר. חסידים הראשונים היו שוהין שעהכה קודם התפילה, ושעהכו אחר התפילה, ומאריכין בתפילה שעה: (יז) שיכור אל יתפלל, מפני שאין לו כוונה, ואם התפלל תפילתו תועבה, לפיכך חוזר ומתפלל כשיתרונןכז משכרותו. שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תפילה. אי זה הוא שיכור, זה שאינו יכול לדבר בפניכח המלך, ושתוי, שיכול לדבר בפני המלך ואינו משתבש, אף על פי כן, הואיל ושתה רביעית יין, לא יתפלל עד שיסיר יינו מעליו: (יח) וכן, אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך מריבה ולא מתוך כעס, אלא מתוך דברי תורה. ולא מתוך דין הלכהכט, אף על פי שהן דברי תורה, כדי שלא יהא לבו טרוד בהלכה, אלא מתוך דברי תורה שאין בהן עיון, כגון הלכות פסוקות: (יט) תפילות של פרקים, כגון תפילת מוסף ראש חודש ותפילתל המועדות, צריך להסדיר תפילתו ואחר כך עומד ומתפלל, כדי שלא ייכשל בה:
היה מהלך במקום סכנה, במקוםלא גדודי חיהלב וליסטים, והגיע זמן התפילה, מתפלל ברכה אחת, והיא זולג, צרכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה, יהי רצון מלפניך י״י אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה וגויה די מחסורהלד, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה י״י שומע תפילה. ומתפלל אותהלה כשהוא מהלך, ואם יכול לעמוד עומד. וכשהוא מגיע ליישוב ותתקרר דעתו, חוזר ומתפלל תפילה כתקנהלו, תשע עשרה ברכות:
רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
Sefer Ahavah dedicated in memory of Jack Genauer Z"L, Yaakov Koppel ben Moshe Yehuda HaLevi, by the Genauer family of Seattle, Washington
הערות
א בב1 נוסף: ואלו הן (הש׳ להלן ה, א).
ב ב2-1, ת3-1: הידים.
ג ב1 (מ׳אחרי׳): אחריו.
ד ב2-1, ת3: כתרנגולין. וכך ד (גם ק; ד במ״ם סופית). ת2-1: כתורנגולין. אך במשנה תרומות יא, ט ועוד בכ״י רבנו מנוקד: תַרנֹגְלין.
ה ב1: שראתה. ד: שראתה דם. אך במשנה ברכות ג, ו בכ״י רבנו כבפנים.
ו ב2 (מ׳בספרד׳): בשנער ובספרד. וכך ד. אם זהו ״תיקון״ מכוון הרי שהמתקן רצה לחלוק כבוד לבבל, אבל רבנו מדבר בדורות הסמוכים לזמנו, ואז עלתה ספרד על בבל, ע׳ איגרות רבנו, עמ׳ ש״צ, ובהערות שם. והש׳ להלן יא, ה.
ז בב2-1 נוסף: שנאמר.
ח ב1: בחולה. וכך ד.
ט ב1, ת1, ת3: ולא. וכך ד (גם ק). וכך היה גם בא׳, ותוקן, מן⁠־הסתם על פי כ״י רבנו. מהנוסח שלפני התיקון אפשר להבין שבאשפה אסור תמיד (במיוחד אם שמים פסיק אחר ׳באשפה׳, כמו אצל ק׳), ואין זה נכון, ע׳ הל׳ קריית שמע ג, טו.
י ד: ומצא. אך בגמ׳ ברכות כב: כבפנים (ואינו דומה לרישא, שם מדובר בגמר תפילתו).
יא ב1: שעפשו. ולפי זה מוסב גם על שיכר.
יב ב1: אל. וכ״ה לפנינו בברייתא בברכות כג.
יג ב1: ויבדוק. וכך ד. אך אין טעם לכפול ׳ויבדוק׳.
יד ב2 (מ׳כחו׳): כוחו ונועו. ת1, ת3: כוחו ונעו. ובמשנה נידה ז, א בכ״י שהוגה מכ״י רבנו צורת הנפרד היא: נועי. ד (גם ק): כיחו וניעו. וכ״ה לפנינו בגמ׳ נידה נה: ועוד. ב1: רוקו וניעו.
טו ת3: ממתין. ד: שוהה. אך לשון ׳שותק׳ יותר ברורה.
טז בד׳ נוסף: כל. אך ברי״ף ברכות טו: כבפנים.
יז ב2 (מ׳וחללים׳): וחלולים חלולים. ד: חלולים חלולים. וכ״ה לפנינו בגמ׳ ברכות כד:, אך בכ״י מינכן ועוד: חללים חללים.
יח ב2-1, ת1, ת3 (מ׳ותולעה׳): רימה ותולעה. וכ״ה לפנינו בגמ׳ שם, אך ברי״ף שם: תולעה ורימה. ובקטעי⁠־גניזה כבפנים.
יט ד: במיתתנו. אך ברי״ף שם כבפנים.
כ ב2: שיכלו. וכך ד. אך לשון יחיד מוסברת או משום שפעלי מצב באים בלשון יחיד, ע׳ מנין המצוות שבהקדמת החיבור מ״ע י״ח הערה 1, או בהשפעת הערבית שבה ׳מים׳ לשון יחיד.
כא בד׳ לית, אך הפסיד הדגשה חשובה, כי קיימא לן מרישא לסיפא ולא מהיכא דקאי לסיפא, ע׳ מגילה יח:
כב ד (מ׳ומי׳): ומשהתפלל. שיבוש מגוחך, כי אין המדובר באותו אדם.
כג ב2-1: ובתחנונים. וכך ד (גם ק). אך מצינו במקרא: ״בתף ומחול״ (תהלים ק״נ:ד׳), וכיו״ב.
כד ב1, ת1 (מ׳שהיה׳): שהוא נושא. ב2: שנושא.
כה בב2-1, ת1, ת3 נוסף: אחת. וכך ד. וכך היה גם בא׳, ותוקן, מן⁠־הסתם על פי כ״י רבנו. וע׳ בהערה הבאה.
כו בב2-1, ת1, ת3 נוסף: אחת. וכך ד. וכאן לא היה בא׳ ׳אחת׳, ע׳ בהערה הקודמת. ובב1 הוגה ׳אחת׳ גם לקמן בסוף ההלכה, וכ״ה לפנינו בברייתא ברכות לב: ג׳ פעמים ׳אחת׳, אך רבנו ויתר על שלשתן.
כז ד: כשיתרוקן. לא הבין את לשון רבנו, ע׳ תהילים עח, סה ורש״י שם.
כח ב2: לפני. וכן בסמוך. וכך ד. וכ״ה לפנינו בגמ׳ עירובין סד., אך ברי״ף שם כבפנים.
כט ד: והלכה. אך החטיא את הענין, כי הכוונה לדין של הלכה, כלומר להיקש ועיון הלכתי (כמו: ״והלא דין הוא״, ״ואם לדין יש תשובה״), ולא להלכה פסוקה, כבסמוך.
ל ב1: ותפילות.
לא ד: כגון מקום. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
לב ב1: חיות. וכך ד (גם ק). אך במשנה בבא מציעא ז, ח בכ״י רבנו כבפנים.
לג ב2-1, ת1, ת3 (מ׳והיא׳): וזו היא. וכך ד (גם ק).
לד ב1: חסרונה. אך בפיהמ״ש ברכות ד, ד בכ״י רבנו כבפנים.
לה בד׳ נוסף: בדרך. ושפת יתר היא, שהרי מדובר במי שמהלך.
לו ד: כתקנתה. אך פירוש נוסח הפנים: כצורתה הרגילה.
E/ע
הערותNotes
(ב) בבלי ברכות ט״ו., בבלי פסחים מ״ו., בבלי חולין קכ״ב: טור אורח חיים ד׳:כ״ב, טור אורח חיים צ״ב:ד׳-ו׳, טור אורח חיים צ״ב:ד׳, טור אורח חיים קס״ג:א׳, טור אורח חיים רל״ג:ב׳ שו״ע אורח חיים ד׳:כ״ב, שו״ע אורח חיים צ״ב:ד׳-ו׳, שו״ע אורח חיים צ״ב:ד׳, שו״ע אורח חיים קס״ג:א׳, שו״ע אורח חיים רל״ג:ב׳ (ג) בבלי ברכות ט״ו. טור אורח חיים ד׳:כ״ב, טור אורח חיים צ״ב:ד׳-ו׳, טור אורח חיים רל״ג:ב׳ שו״ע אורח חיים ד׳:כ״ב, שו״ע אורח חיים צ״ב:ד׳-ו׳, שו״ע אורח חיים רל״ג:ב׳ (ד) בבלי ברכות כ״ב. טור אורח חיים פ״ח:א׳, טור אורח חיים ר״מ:א׳ שו״ע אורח חיים פ״ח:א׳, שו״ע אורח חיים ר״מ:א׳ (ה) בבלי ברכות כ״ו. טור אורח חיים פ״ח (ו) בבלי ברכות כ״ב: (ז) בבלי ברכות כ״ה. טור אורח חיים צ״א:א׳ שו״ע אורח חיים צ״א:א׳ (ח) בבלי ברכות כ״ה., בבלי שבת י׳. טור אורח חיים פ״ד:א׳, טור אורח חיים צ׳:כ״ו, טור אורח חיים קנ״ז:א׳ שו״ע אורח חיים פ״ד:א׳, שו״ע אורח חיים צ׳:כ״ו, שו״ע אורח חיים קנ״ז:א׳ (ט) בבלי ברכות כ״ב: טור אורח חיים ע״ו:ח׳, טור אורח חיים פ״א:ב׳ שו״ע אורח חיים ע״ו:ח׳, שו״ע אורח חיים פ״א:ב׳ (י) בבלי ברכות כ״ג., בבלי חולין קל״ו: טור אורח חיים פ״ח:א׳, טור אורח חיים צ״ב:א׳, טור אורח חיים צ״ב:ג׳ שו״ע אורח חיים פ״ח:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ב:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ב:ג׳ (יא) בבלי ברכות כ״ד., בבלי ברכות כ״ד: טור אורח חיים צ״ז:א׳, טור אורח חיים צ״ז:ב׳, טור אורח חיים ק״ג:א׳ שו״ע אורח חיים צ״ז:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ז:ב׳, שו״ע אורח חיים ק״ג:א׳ (יב) בבלי ברכות כ״ד: טור אורח חיים ק״ג:ב׳ שו״ע אורח חיים ק״ג:ב׳ (יג) בבלי ברכות כ״ב:, בבלי ברכות כ״ג. טור אורח חיים ע״ח:א׳, טור אורח חיים ק״ד:ה׳ שו״ע אורח חיים ע״ח:א׳, שו״ע אורח חיים ק״ד:ה׳ (יד) בבלי מגילה כ״ז: טור אורח חיים צ״ב:ח׳ שו״ע אורח חיים צ״ב:ח׳ (טו) בבלי ברכות ל׳:, בבלי ברכות ל״א. טור אורח חיים צ״ח:א׳, טור אורח חיים ק״א:א׳ שו״ע אורח חיים צ״ח:א׳, שו״ע אורח חיים ק״א:א׳ (טז) בבלי ברכות כ״ט:, בבלי ברכות ל׳:, בבלי ברכות ל״א., בבלי ברכות ל״ב:, בבלי סנהדרין כ״ב. טור אורח חיים צ״ג:א׳, טור אורח חיים צ״ג:ב׳, טור אורח חיים צ״ח:א׳, טור אורח חיים צ״ח:ג׳ שו״ע אורח חיים צ״ג:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ג:ב׳, שו״ע אורח חיים צ״ח:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ח:ג׳ (יז) בבלי ברכות ל״א., בבלי עירובין ס״ד., בבלי עירובין ס״ד:, בבלי תענית י״ז:, בבלי סנהדרין כ״ב: טור אורח חיים צ״ט:א׳, טור אורח חיים צ״ט:ב׳ שו״ע אורח חיים צ״ט:א׳, שו״ע אורח חיים צ״ט:ב׳ (יח) בבלי ברכות ל״א. טור אורח חיים צ״ג:ב׳, טור אורח חיים צ״ג:ג׳ שו״ע אורח חיים צ״ג:ב׳, שו״ע אורח חיים צ״ג:ג׳ (יט) בבלי ברכות כ״ט:, בבלי ברכות ל׳., בבלי ראש השנה ל״ה. טור אורח חיים ק׳:א׳, טור אורח חיים ק״י:א׳, טור אורח חיים ק״י:ג׳ שו״ע אורח חיים ק׳:א׳, שו״ע אורח חיים ק״י:א׳, שו״ע אורח חיים ק״י:ג׳רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144