^א בד׳ הסדר של שתי הבבות האחרונות הפוך, שלא כסדר הפסוק.

^ב ד (גם ק): אותם. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, ומוסב על העיר הנידחת.

^ג בכתבי⁠־היד כבסוגריים העגולים, ובד׳ תוקן לפי הפסוק.

^ד בד׳ (גם ק) נוסף: קטן. אך בכתבי⁠־היד לית.

^ה ב2, ת3: מאליהן. וכך ד (גם ק). אך בכל מקום במשנה בכ״י רבנו ביו״ד אחרי האל״ף (וכך בשאר ההטיות). ושמא אינו מ׳אֶל׳, אלא מ׳איל׳ (=כוח) בריבוי.

^ו ד: שעבר. אך ט״ס היא, ומוסב על ׳כיחידים שעבדו׳.

^ז בד׳ (גם ק) לית. קיצור מכוון.

^ח ת1 (מ׳באחת׳): באחד שעריך. וכך ד. אך אינו בפרשת עיר הנידחת.

^ט ת3-1: ונקטר. וכ״ה להלן ה, ב, אך בניני הפעיל ופיעל היוצאים לאחר – מתחלפים, ר׳ להלן ה, ג והערה 9 שם.

^י בד׳ נוסף: שעבדו. ואין בכך צורך, ע׳ במשנה סנהדרין י, ד.

^יא ת1: להיעשות. וכך ד (בלי יו״ד). א: לעשות, וברור שקריאת הלמ״ד בצירה.

^יב ע׳ ב׳מגדל עוז׳ שהבין מהשגת הראב״ד שהיתה לפניו כאן גירסה אחרת (ע׳ גם ׳לחם משנה׳), וה׳מגדל עוז׳ מאשר את גירסתנו מכ״י שהיתה עליו חתימת רבנו.

^יג ד (גם ק): יעמדו. אך בלשון חכמים ורבנו מצוי שגם תנאי עתידי נאמר בלשון עבר.

^יד ד: אותו. אך לשון התראה זוקקת ב...

^טו בד׳ לית. וחסרון המורגש הוא.

^טז ת1 (מ׳זכה׳): זוכה בם. ת3-2: זכה בם. ולגירסת הפנים מוסב על העיר.

^יז ד: דינו. ושיבוש הוא, שהרי היחיד ממונו פלט, ורק משנגמר דינה של העיר ממונה אבד, כנ״ל הל׳ ב׳.

^יח ד: שיירא. אך במשנה גיטין ו, ה בכ״י רבנו כבפנים.

^יט ד (מ׳לחלוק׳): לחלקה. קיצור מכוון.

^כ ד (גם ק): המחוברין. וזהו ״תיקון״ של מי שלא הבין מדוע כתב רבנו דוקא ׳דקלים׳. אך ׳דקלים׳ כדוגמא המייצגת את כל עצי הפרי מצויה בחז״ל ואצל רבנו, ר׳ למשל בבא בתרא סט:, הל׳ מכירה כד, יא.

^כא בד׳ (גם ק) נוסף: ושריפה. וכ״ה לפנינו בגמ׳ סנהדרין קיב. אך בכתבי⁠־היד כאן לית, וכנראה שרבנו קיצר, וסמך על הזכרת השריפה בסיפא.

^כב ד: מותרים. אך מצויה בלשון רבנו השוואת סיומת התואר לסיומת השם, כמו ׳מאכלות אסורות׳.

^כג ק׳: אותה. וטוען שהראב״ד השיג בחינם. אך גירסת כתבי⁠־היד וגם קטע⁠־גניזה כבפנים, וה׳כסף משנה׳ הסבירה, ע״ש.