×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם פסולי המוקדשין ט״זרמב״ם
;?!
אָ
(א) כבר ביארנו שהמחשב באחת מארבע העבודות מחשבת המקום, הקרבן פסול ואינו פיגול, ואם חישב מחשבת הזמן, הקרבן פיגול. במה דברים אמורים, בשלא עירב עם מחשבת הזמן מחשבה אחרת, אבל אם עירב מחשבת המקום, או מחשבת שינוי השם בפסח ובחטאת, עם מחשבת הזמן, הקרבן פסול ואינו פיגול:
כיצד, שחט וקיבל והוליך וזרק, ומחשבתו בארבע עבודות אלו מחשבת הזמן, או שהיתה מחשבתו באחת מארבעתן מחשבת הזמן, ובשאר העבודות היתה מחשבתו נכונה, או לא היתה שם מחשבה כלל בשאר העבודות, הרי זה פיגול:
אבל אם שחט במחשבת הזמן, וקיבל או הוליך או זרק במחשבת המקום, או ששחט במחשבת המקום, וקיבל או הוליך או זרק במחשבת הזמן, אין זהא פיגול, אלא פסול בלבד:
וכן הפסח והחטאת ששחטן במחשבת שינוי השם, וקיבל או הוליך או זרקב במחשבת הזמן, או ששחטג במחשבת הזמן, וקיבל או הלך או זרק במחשבת שינוי השם, אין זה פיגול אלא פסול. והוא הדין בעופות ובמנחהד. אין שם פיגול אלא קרבן שנפסל במחשבת הזמן, ולא עירב עימה מחשבת מקוםה לא בתחילה ולא בסוף, ולא עירב עמה מחשבת שינוי השם בקרבנות שנפסלין במחשבת שינוי השם:
(ב) המחשב באחת מארבע העבודות, או בכולן, לאכול כזית מדבר הראוי לאכילה בחוץ וכזית למחר, או כזית למחר וכזית בחוץ, או כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, או כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, הרי הקרבן פסול ואינו פיגול. וכן אם עירב המחשבותו בהקטרה הרי זה פסול ואינו פיגול: (ג) חישב לאכול או להקטיר כחצי זית במחשבת המקום, ולאכול או להקטיר כזית במחשבת הזמן, הרי זה פיגול, בין שהקדים מחשבת כזית בין שאיחר אותה, שאין חצי זית חשוב אצל כזית: (ד) חישב על חצי זית במחשבת הזמן, ועל חצי זית במחשבת המקום, וחזר וחישב על חצי זית אחר במחשבת הזמן, הרי זה פיגול. וכן אם חישב על חצי זית במחשבת הזמן, וחזר וחישב על כזית, חציו במחשבת הזמן וחציו במחשבת המקום, הרי זה פיגול: (ה) חישב על הדמים הניתנין למטה ליתן אותם למעלה, או על הניתנין למעלה ליתן אותם למטה, וכיוצא במחשבות אלו שאינן פוסלין, כמו שביארנו, ועירב עמהן מחשבת הזמן, הרי זה פיגול. ואם חישב עמהן מחשבת המקום לבדה, הרי זה פסול ואינו פיגול: (ו) חישב על הדם הניתן למעלה ליתן אותו למחר למטה, או על הדם הניתן למטה ליתן אותו למחר למעלה, או שחישב על הדם הניתן בפנים בהיכל ליתן אותו למחר במזבח החיצון, או שחישב על הדם הניתן במזבח החיצון ליתן אותו למחר בפניםז, אינו פיגול. אף על פי שחישב מחשבת הזמן, הואיל ושינה מקום נתינת הדם במחשבתו, הרי זה פסול ואינו פיגול:
ומאחר שביארנו בהלכות אלו שהדם שניתן שלא במקומו כאילו ניתן במקומו, למה לא יהיה זה פיגול במחשבה זו שחישב ליתן הדם שלא במקומו למחר, מפני שהדם שניתןח שלא במקומו, אף על פי שהזבח כשר, אינו מתיר הבשר באכילה, כמו שביארנו, וכל זריקה שאינה מתרת הבשר באכילה, אם חישב ליתן אותה חוץ לזמנה, לא פיגל. לפיכך אם חזר וחישב בזבח זה מחשבת הזמן, הרי זה פסול ואינו פיגול:
(ז) חישב מחשבת זמן בשעת קמיצה, אבל לא בשעת ליקוט הלבונה, או שחישב מחשבת הזמן בשעת ליקוט הלבונה, אבל לא בשעת קמיצה, הרי זו פסולה ואינה פיגול, עד שיחשב מחשבת הזמן בכל המתיר, שהוא הקומץ עם הלבונה, בשעת קמיצתט הקומץ וליקוט הלבונה, או בשעת נתינת שניהן בכלי, או בשעת הולכתן, או בשעת זריקתןי: (ח) חישב בשעת הקטרת הקומץ שיקטיר הלבונה למחר, אינה פיגול, שאין הקטרהיא מפגלת הקטרה. וכן אם הקטיר הלבונה לבדה, או הקומץ לבדו, והוא מחשב לאכול שירים למחר, הרי זו פסולה ואינה פיגול, שאין מפגלין בחצי מתיר. אבל אם הקטיר את הקומץ לבדו וחישב שיקטיר לבונה למחר, ואחר כך הקטיר הלבונה וחישב שיאכל השירים למחר, הרי זה פיגול, שהרי מחשבת הזמן פשטהיב בכל המנחה: (ט) הקטיר כדי שומשום מן הקומץ עם הלבונה, והוא מחשב שיאכל כדי שומשום מן השירים למחר, עד שהשלים כל הקומץ עם הלבונה במחשבת הזמן, הרי זו פסולה ואינה פיגול. אףיג על פי שדרך אכילה בכך מעט מעטיד, אין דרך הקטרה בכך, אלא הרי זו כמנחה שלא הקטירטו קומצה: (י) מנחת חוטא או מנחת קנאות שהיה עליה לבונה, וחישב בה מחשבת הזמן קודם שילקט הלבונה, הרי זו פסולה ואינה פיגול. ואם אחר שליקט הלבונה חישב עליה מחשבת הזמן, הרי זוטז פיגול: (יא) שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, והקטיר הקומץ במחשבת הזמן, הרי זה ספק אם נקבעו לפיגול והרי הן פיגול, או לא נקבעו ואינהיז פיגול:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
הערות
א ד (מ׳אין׳): הרי זה אינו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ב ב8, ת1 (מ׳או׳ הראשון): והלך וזרק. ד: והוליך. חיסר את הזריקה.
ג ד: ששחטן. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ד ב8, ת1: ובמנחות. וכך ד (גם פ, ק).
ה ד: המקום. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ו ד: המחשבה. אך הענין הוא שעירב שתי מחשבות שונות.
ז בד׳ (גם ק) נוסף: בהיכל. ואין בכך צורך.
ח ב8, ת1: הניתן. וכך ד (גם פ, ק).
ט כך ב8, ת1. א: קמיצה. ד: קביצת. אך בכל מקום הפעולה נקראת קמיצה, כגון משנה מנחות ה, ה ועוד בכ״י רבנו.
י ע׳ ׳כסף משנה׳ שמגיה: הקטרתן. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, וע׳ ׳משנה למלך׳.
יא ד: הקטרת. אך אין מדובר כאן על הקטורת.
יב ב8, ת1 (מ׳מחשבת׳): פשטה מחשבת זמן. וכך ד (גם פ, ק).
יג ב8: שאף (ויש לקרוא בפסיק לפניו). וכך ד (גם פ, ק).
יד כך ב8, ת1. א: ומעט.
טו ב8, ת1: הוקטר. וכך ד (גם פ, ק).
טז ת1: זה. וכך ד (גם פ, ק). ע׳ בהערה הבאה.
יז ד: ואינו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, ומוסב על המנחה.
E/ע
הערותNotes
(א) וכן הפסח והחטאת וכו׳. בדפוס מגדל עוז נמחק חלוקא זו כולה ואין כתוב שם אלא במחשבת הזמן וקבל וכו׳ במחשבת שינוי השם: (ב) או כזית למחר וכזית בחוץ וכו׳. משנה זו הוכפלה ונשנית פ״ב דזבחים ופ״ז ופ״ק דמנחות וכבר נתעוררו התוס׳ בזה עיין עליהם ובס׳ עצמות יוסף דף פ״ג הקשה על רבינו דנראה דהוא פוסק דבוי״ו הוי פרט ואיך פסק כאן דבוי״ו הוי כלל וכו׳ עיי״ש ולענ״ד אין הכרח בדבר דהך וכזית שכתב רבינו הכוונה לבאר הענין ולא נחית לתוספת הוי״ו כלל ודו״ק: (ה) חשב על הדמין וכו׳. לעיל הל׳ ב׳ במחשבת הזמן ומחשבת המקום דהיינו בחוץ ולמחר פסק דהוי פסול ואינו פיגול וכאן בנתינת הדמין מפני שעירב מחשבת הזמן כתב דהוי פיגול וצריך טעם למה דהא מחשבת שינוי הדמין לחוד אינו מפגל ומחשבת הזמן ג״כ אינו מפגל כאמור ובנוסח אחר כתב יד קדמון במקום וערב עמהן מחשבת הזמן מוסיף שם בשעת זריקה: (ו) לתתו למחר במזבח החיצון. בדפוס מגדל עוז אין שם תיבת למחר. ומ״ש בספרי רבינו וחשב המזבח זה בדפוס מג״ע כתוב וחשב בזבח זה: (ז) חשב במחשבת זמן וכו׳. המל״מ ז״ל הקשה על רבינו מהסוגיא דמנחות דף ט״ז והניחו בצ״ע וכן הקשה הרב ברכת הזבח ז״ל ובקש להליץ בעד רבינו ולא יכול עיין עליו גם הרב קרית ספר ז״ל העתיק כדברי רבינו והביא הסוגיא ול״מ לכך נראה לענ״ד דרבינו לשיטתיה אזיל דס״ל דד׳ עבודות במנחה כנגד ד׳ עבודות שבקרבן כמ״ש פי״ג הל׳ ו׳ בקמיצה ובנתינת הקומץ בכלי שרת ובהולכת הקומץ למזבח ובזריקתו על האש ומרן ציין שם מכמה משניות וכאן ג״כ השוה אותם אלא שכלל ליקוט הלבונה בקמיצת הקומץ ומכאן אתה למד ג״כ שהקטרת הלבונה קרי לה רבינו זריקה מפני שהיא מכוונת לזריקת הדם וזהו מ״ש שם ובזריקתו על האש ואין צורך להגהת מרן ז״ל: (ט) הקטיר כדי שומשום וכו׳. מרן ז״ל נתן טעם לפסקו של רבינו עיי״ש והרב קרית ספר ז״ל נתן טעם משום דאין דרך האכילה בכך ואין דרך הקטרה בכך עיי״ש כלומר משום דרבינו פוסק כמ״ד אין הקטרה פחות מכזית כמ״ש פי״ג דמעשה הקרבנות וכ״כ הרב ברכת הזבח ז״ל ומ״ש הרב דאין דרך אכילה בכך אפשר שכך היה גורס בדברי רבינו או שכך היה גורס בגמרא אמנם רש״ק ז״ל גריס בגמ׳ דרך אכילה בכך ואין דרך הקטרה בכך: (י) מנחת חוטא וכו׳. מילתא דפשיטא היא דכיון דאין שייך בהם לבונה אף אם נתן בה לבונה אין בה כח לפגל וכמ״ש רבינו פי״ד הל׳ ג׳ ופט״ו הל׳ ב׳ והחידוש כאן אחר ליקוט הלבונה:בסיוע פרויקט פרידברג לפרסום הגניזה, מפעל משותף של חברת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS) ופרויקט פרידברג לפרסום הגניזה (FGP), לע"נ ר' פרץ ב"ר מרדכי יהודה פרידברג ז"ל, נלב"ע י"ד כסלו תשס"ג לפ"ק, תנצב"ה. הונצח ע"י בנו וכלתו, דוב וגיטל חיה פרידברג, טורונטו
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144