^א בב2 נוסף: בו. וכך ד (גם פ, ק).

^ב ב1: השלחין. וכן לקמן. וכך ד. וכ״ה במשנה מועד קטן א, א בכ״י רבנו, אך בפירוש שם ׳השלהין׳.

^ג ד: בו. ושיבוש הוא.

^ד ב1: בתחילה. ד: לכתחלה. אך במשנה מועד קטן א, א בכ״י רבנו כבפנים.

^ה ב2-1: אותן. וכך ד (גם פ, ק).

^ו ב2: כל. וכך ד (גם פ).

^ז ב1: ועשאה. וכך ד (גם פ). ב2: ועשה אותה.

^ח ד (גם פ) [מ׳את׳]: אותה ממנו. ושיבוש הוא.

^ט בב1 נוסף: עד. ובד׳ (גם פ): כדי.

^י ד: שצריך. אך הוא פועל בעבר.

^יא ד: מכליב. אך במשנה מועד קטן א, ח בכ״י רבנו כבפנים.

^יב ד: ומעגילה. אך מוסב על הסדקים.

^יג ד: שיאכל. אך בגמ׳ מועד קטן יב: כבפנים.

^יד ב1: שיאכל. וכך ד (גם פ).

^טו ב2 (מ׳ומולח׳): ומולחן כולן.

^טז בב2 לית.

^יז בד׳ לית מ׳והעושה׳. וחסרון הניכר הוא.

^יח ד (גם פ, ק): מימיהן. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^יט ד: המקואות. אך במשנה מועד קטן א, ב בכ״י רבנו כבפנים.

^כ בד׳ (גם פ) נוסף: לו. אך לשון זו מתאימה לאדם ולא למקוה.

^כא ד (גם פ): הסוטות. אך רבנו כתב בכתיב המקראי ״כי תשטה״.

^כב ב1: את. אך במשנה מועד קטן א, ב בכ״י רבנו כבפנים.

^כג ב1: הכהנים. וכך ד.

^כד בב1 נוסף: את.

^כה ב2: ומיאון. אך במשנה מועד קטן ג, ג בכ״י רבנו כבפנים.

^כו בד׳ לית. וחסרון המורגש הוא.

^כז ד: שצריך. ע׳ לעיל הל׳ ה׳ הערה 10.

^כח בד׳ (גם פ) נוסף: בעל פה. ואין בכך צורך.

^כט ד (גם פ) [מ׳גיטי׳]: גיטין. וכ״ה במשנה מועד קטן ג, ג בכ״י רבנו, אבל שם קידושי נשים קודם.

^ל בב2 לית. וכך ד.

^לא ב1: יציאותיו. וכך ד (גם פ, ק). אך במשנה בבא מציעא י, ג ועוד בכ״י רבנו כבפנים.

^לב ב1: שבכתיבת. ד (גם פ, ק): שכתיבות.

^לג בד׳ (גם פ) נוסף: מאד. ואין בכך צורך.

^לד בד׳ (גם ק) לית. אך במ׳ מועד קטן א, ז בכ״י רבנו ישנו.

^לה בד׳ (גם ק) לית. אך בכתבי⁠־היד ישנו.

^לו ב2 (מ׳לגלח׳): לכבס או לגלח. ד (גם פ) [מ׳או׳]: ולכבס.

^לז בד׳ (גם פ) נוסף: במועד. תוספת לשם הבהרה.

^לח ע׳ ׳מגיד משנה׳ שכתב שיש כאן ט״ס, או אגב שטפא נכתבה, אבל בתשובות ר׳ יהושע הנגיד מצאצאי רבנו (סי׳ כ״ח), שהיה בידו כתב⁠־היד המקורי של רבנו, הגירסה כבפנים, ואינו מעיד שרבנו תיקן את הנוסח (כשמועה המובאת בשיטת ריב״ב למו״ק י. ברי״ף), וע״ש מה שמיישב עם הל׳ אבל.

^לט ד (גם פ): להתיר. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^מ ב1: המועד.

^מא ב2 (מ׳בתוך׳): במועד.

^מב ב1: בכליים.

^מג כך ב2-1. ת1: תכשיטה. וכ״ה במ׳ מועד קטן א, ז בכ״י רבנו, אך מנוקד שם בטי״ת צרויה וה״א קמוצה, כלומר שכתיב חסר הוא.

^מד ב2-1: לקפלו. וכך ד (גם פ). וכ״ה לפנינו בגמ׳ מועד קטן ט:, אבל בכ״י מינכן ועוד כבפנים.

^מה ב2 (מ׳מטומאה׳): מטומאתן לטהרתן במועד.

^מו ב1: לכבסם במועד.

^מז בד׳ (גם פ) נוסף: במועד. תוספת לשם הבהרה.

^מח בד׳ (גם פ) נוסף: במועד. כבהערה הקודמת.

^מט ד (גם פ) [מ׳שהן׳]: שצריכין. קיצור לשון לגריעותא.

^נ ד (גם פ, ק): האבד. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^נא ד (מ׳למכור׳): לקנות או למכור. שינוי לשון לגריעותא.

^נב בד׳ (גם פ) לית. אך במשנה מועד קטן ב, ד בכ״י רבנו ישנו.

^נג ד (גם פ, ק): כדי. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^נד ד: שיאכל. אך במשנה מועד קטן ב, ד בכ״י רבנו כבפנים.

^נה ד (גם פ): לעשותו. אם רצה ״לשפר״ הלשון, היה לו לכתוב בלשון נקבה.

^נו ב2 (מ׳של׳): לישראל.

^נז ד: ההפרש. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.