×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם פרה אדומה ד׳רמב״ם
;?!
אָ
(א) אין שוחטין שתי פרות אדומות כאחת, שנאמר ״ושחט אותה״ (במדבר י״ט:ג׳). (ב) לא רצתא פרה לצאת, אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו שחורה שחטו, ולא אדומה, שלא יאמרו שתים שחטו: (ג) פרה שנשחטה שלא לשמה, או שקיבל או שהיזה שלא לשמה, או לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה, או שנעשיתב שלא בכהן, או במחוסר בגדים, או שעשייה בבגדי זהב או בבגדי חול, פסולה. שחטה על מנת לאכול מבשרה או לשתות מדמה, כשרה, לפי שלא נאמר בה ריח ניחוח: (ד) קיבל דמה בכלי, פסולה, שנאמר ״ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו״ (במדבר י״ט:ד׳), מצותה מצות יד, לאג מצות כלי. (ה) היזה בכלי, אפילו אחת מהםד, הזייתו פסולה. היזה אחת מהן בשמאל, הזייתוה פסולה. היזו שבעה כהניםו כאחד, הזייתן פסולה. זה אחר זה, כשרה:
היזה ולא כוון כנגד ההיכל, פסולה, שנאמר ״אל נוכח פני אהל מועד״ (במדבר י״ט:ד׳), עד שיכוון כנגד ההיכל ויהיה רואהו. וכן אם שחטה או שרפה שלא כנגד ההיכל פסולה, שנאמר ״ושחט אותה לפניו״ (במדבר י״ט:ג׳):
(ו) במה דברים אמורים, שהיזה או שחט או שרףז כנגד הדרוםח או כנגד צפוןט, או שהיה אחוריו למקדש, אבל אם עמד בין מזרח ומערב ופניו כנגד ההיכל, אף על פי שלא כוון כנגד פתחי ההיכל בדקדוק, כשרה: (ז) חיסר אחת מן ההזיותיא, פסולה. טבל שתים והיזה אחת, הזייתו פסולה. טבל אחת והיזה שתים, אף על פי שלא חישב הזאה שניה אלא טבל והיזה אחרת, הזייתו פסולה:
כיצד, טבל אצבעו טבילה שישית, והיזה שישית ושביעית, אף על פי שחזר וטבל אצבעו והיזה שביעיתיב, הזייתו פסולה. היזה מטבילה שביעית שביעית ושמינית, אפילו חזר וטבל טבילה שמינית והיזה שמינית, כשרה, שכל שמוסיף על השבע אינו כלום. והוא שיהיה זה שהוסיף כהן אחר, אבל הכהן השורף אותה אם הוסיף פסולה, מפני שנתעסק בדבר שאינו צריך בשעת שריפהיג:
(ח) הוציא את הדם חוץ ממערכתה והיזה, פסולה. (ט) היזה מדמה בלילה, אפילו היזה שש הזיות ביום ואחת בלילה, פסולה. (י) שחטה חוץ ממקום שריפתה, אפילו שחטה לפנים מן החומה, פסולה. (יא) שרפה חוץ ממערכתה שנשחטהיד עליה, או שחילקה לשנים ושרפה בשתי מערכות, או ששרף שתים במערכה אחת, פסולה. ואם אחר שנעשתטו אפר, מביא אחרת ושורףטז על גבה ואינו חושש: (יב) הפשיטה וניתחה ואחר כך שרף כולה, כשרה. ואם חיסר ממנה כלום, אפילו מפרשה, פסולה. פקע מעורה או מבשרה, אפילו משערה, כזית, יחזיר, ואם לא החזיר, פסולה. פקע חוץ למערכתה, מרבה עליו ושורפו במקומו. פקע מקרניה או מטלפיה או מפרשה, אינו צריך להחזיר: (יג) הפרה אינה נפסלת בלינה. לפיכך אם נשחטה היום, והוזה דמה כהלכתו, ונשרפה למחר, כשרה. (יד) שרפה אונן או מחוסר כפרה, כשרה. (טו) שלא רחוץיז ידים ורגלים, פסולה, מפני שמעשיה כעין עבודה. והיכן מקדש ידיו ורגליו, בכלי שרת בפנים. ואם קידש בחוץ, ומכלי חול, ואפילויח במקידהיט של חרש, כשר, הואיל וכל מעשיה בחוץ:
וכן, כשמטבילין את הכהן השורף אחרכ שמטמאין אותו, כמו שביארנו, אינו צריך לחזור ולקדש, הואיל וכל מעשיה בטבולי יום:
(טז) שרפה שלא בעצים, או בכל עציםכא, אפילו בקש ואפילו בגבבהכב, כשרה. ומצותה שלא ימעט לה עצים מן הראוי לה, אבל מרבה הוא לה חבילי אזוב ואזביוןכג בזמן שריפתהכד, כדי לרבותכה את העפרכו. ויש לו לרבות עצים בשריפתה עד שתיעשה אפר, אבל משתיעשה אפר, אם הוסיף בה אפילו עץ אחד, הרי זה כמערב אפר מקלה באפר הפרה: (יז) כל מעשה הפרה מתחילה ועד סוף אינו אלא ביום, ובזכרי כהונה, והמלאכה פוסלת בה, עד שתיעשה אפר. אבל משתיעשה אפר, אם כנס אפרה בלילה, או שכנסתו אשה, או שעשה מלאכה אחרת בשעת כניסתו, הרי זו כשרה:
ומניין שאסיפת האפר בכל אדם מישראל חוץ מחרש שוטה וקטן, שנאמר ״ואסף איש טהור״ (במדבר י״ט:ט׳), מכלל שאינה צריכה כהן, וכאילו נאמרכז אדם טהור, בין איש בין אשה:
ומניין שהמלאכה פוסלת בה, שנאמר ״ושחט אותה לפניוכח״ (במדבר י״ט:ג׳), מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא ללמד שאם נתעסק בדבר אחר בשעת שחיטתה, פסלה. ונאמר ״ושרף את הפרה לעיניו״ (במדבר י״ט:ה׳), שיהיו עיניו בה, ללמד שהמלאכה פוסלת בה משעת שחיטה עד שתיעשה אפר, וכל העוסק בשריפתה ועשה מלאכה אחרת, פסלה, עד שתיעשה אפר:
(יח) שחט את הפרה, ונשחטה בהמה אחרת עמה, או נתחתכהכט דלעת עמה, כשרה, שהרי לא נתכוון למלאכה, אף על פי שהבהמה שנשחטה עמה כשרה לאכילה, שאין שחיטת החולין צריכה כוונה. אבל אם נתכוון לחתוך הדלעת, ונחתכהל בשעת שחיטה, פסולה, שהרי עשה עמה מלאכה:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
הערות
א ב3: רצתה. וכך ד.
ב ב2: שנעשת.
ג ב3: ולא. וכך ד. אך לשון רבנו בכגון זה כבפנים.
ד ב3-2: מהן. וכך ד (גם פ, ק). אך מצינו גם בתורה לשון נקבות במ״ם סופית, ר׳ למשל במדבר לו, ו.
ה ד (מ׳בשמאל׳): בשמאלו. שינוי לשון לגריעותא.
ו בד׳ נוסף: הזייתן. וייתור לשון הוא.
ז ד (מ׳שחט׳): שרף או שחט. שינוי הסדר לגריעותא.
ח ב2: דרום.
ט ב3: הצפון.
י בד׳ (גם פ) לית. וחסרון המשנה את הדין הוא.
יא ב3-2: המתנות. וכך ד (גם פ, ק). אך אין אלו מתנות על המזבח.
יב ד: שבע. ושיבוש הוא.
יג ב3-2: שריפתה. וכך ד (גם פ).
יד ב2 (מ׳מערכתה׳): ממערכה ששחטה. ד: ממערכה שנשחטה.
טו ב3-2: שנעשית. וכך ד (גם פ).
טז ד: שורף. והקריאה בפסיק אחרי ׳אחרת׳. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
יז ד (מ׳שלא׳): שרפה שלא בקידוש. אך במשנה פרה ד, א כבפנים.
יח ב3-2: אפילו. וכך ד (גם פ, ק).
יט בכתבי⁠־היד: במקדה. וכ״ה במשנה שבת כד, ה בכ״י שהוגה מכ״י רבנו, אך בפיהמ״ש שם כבפנים, וכ״ה בתוספתא סוטה ג, א, ונראה אפוא שהקריאה היא בקוף חרוקה או צרויה.
כ ב2: אותה. ונראה שנשמט שם ׳אחר׳.
כא ב2: העצים.
כב ד (מ׳ואפילו׳): או בגבבא. אך בטיוטת פיהמ״ש לשבת ג, א בכ״י רבנו ׳גבבה׳.
כג ב3: ואזוב יון. וכך ד (גם פ). אך בטיוטת פיהמ״ש לשבת יד, ג בכ״י רבנו ׳איזביון׳.
כד ד: שרפה. שינוי לשון לגריעותא.
כה ב3: להרבות. וכך ד (גם לקמן).
כו ב3: האפר. אך ע׳ במדבר יט, יז.
כז ד: אמר. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כח בד׳ לית. אך בגמ׳ יומא מב. כבפנים.
כט ד: נחתכה. וכ״ה לפנינו בגמ׳ חולין לב. אך בכתבי⁠־היד כאן כבפנים.
ל ב3: ונתחתכה. וכך היה גם בא׳, ותוקן כבפנים.
E/ע
הערותNotes
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144