×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם נזקי ממון ד׳רמב״ם
;?!
אָ
(א) הכונס צאן לדיר ונעל בפניהם בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויהא, ויצאתב והזיקה, פטור. ואם אין הדלתג יכולה לעמוד ברוח מצויה, או שהיו כתלי הדיר רעועין, הרי לא נעל בפניהם כראוי, ואם יצאת והזיקה, חייב. ואפילו חתרה ויצאת, ואפילו נפרצה מחיצה בלילה או פרצוה ליסטים, בעל הצאן חייב:
היתה מחיצה בריאה, ונפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים, ויצאת והזיקה, פטור. הוציאוה ליסטים והזיקה, הליסטים חייבין:
(ב) הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאהד והזיקה, אם היה גדר חזק ובריא, חייב, ואם היה כותל רעוע, פטור מדיניה אדם וחייב בדיני שמים. וכן, הנותן סם המות לפני בהמת חבירו, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים: (ג) המעמיד בהמת חבירו על גבי קמתו שלו חבירו, המעמיד חייב לשלם מה שהזיקהז. וכן, אם הכישה עד שהלכה לקמת חבירו והזיקה, זה שהכישה חייב: (ד) המוסר בהמתו לשומר חינם או לנושא שכר או לשוכר או לשואל, נכנסו תחת הבעלים, ואם הזיקה, השומר חייבח. במה דברים אמורים, בזמן שלא שמרוה כלל, אבל אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאה והזיקה, השומרים פטורים. שמרוה שמירה פחותה, אם שומר חינם הוא, פטור, והבעלין חייבין, ואפילו המיתה את האדםט, ואם שומר שכר או שוכר או שואל הואי, חייביןיא: (ה) הניחה בחמה, אפילו חתרה ויצאת והזיקה, חייב זה שהניחה שם, שכיון שהניחה בחמה הרי היא מצטערת ובורחת ועושה כל שאפשר לה לעשות: (ו) מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן, אף על פי שהיה השור קשור, הבעלים חייבין, שדרכו של שוריב וכיוצא בו להתיר הקשר ולצאת ולהזיק. אפילו שמרוה שמירה מעולה וחתרה ויצאה והזיקה, הבעלים חייבין: (ז) מסר שורו לחמישה, ופשע בו אחד מהן, ויצא והזיק, אם אינו משתמר אלא בחמשתן, זה שפשע בשמירתו חייב, ואם משתמר בשארן,⁠יג אלו הנשארין חייביןיד: (ח) שאלו בחזקת תם ונמצא מועד, אם ידע השואל שהוא נגחן, הבעלים משלמין חצי נזק, שכל מקום שהוא הולך הרי שם בעליו עליו, והשואל משלם חצי נזק, שאפילו היה תם כשעלה בדעתו, חצי נזק היה משלם, שהרי ידע שהוא נגחן. ואם לא ידע השואלטו שהוא נגחן, אין השואל חייב כלום, והבעלים משלמין נזק שלם: (ט) שאלו כשהוא תם, והועד בבית השואל, והחזירו לבעליו, חזרטז לתמותו, הואיל ונשתנתיז רשותו בטלה ההעדה, והבעלים משלמין חצי נזק, והשואל פטור, שהרי החזירו: (י) שומר שקיבל עליו שמירת גוף הבהמה בלבד אבל לא שמירת נזקיה, והזיקה, פטור מלשלם, והבעלים חייבין לשלםיח. קיבל שמירת נזקיה, והזיקה, השומר חייביט, ואם הוזקה, פטור, והבעלין עושין דין עם המזיק: (יא) מסרה שומרכ לשומר אחר, השומר הראשון חייב לשלם לניזק, שהשומר שמסר לשומר חייב, והרי הניזק אומר לו, למה לא שמרתכא אתה בעצמך ומסרתכב לאחר, שלם לי אתה, ולך עשה דין עם השומר שמסרת לו אתה. מסרה השומר לבנו או לבן ביתו או למסעדו, נכנסו תחת השומר, וחייבין: (יב) כל שומר שנתחייב לשלם ואין לו, והיה המזיק תם שהוא משלם חצי נזק מגופו, הרי הניזק משתלם מן הבהמה שהזיקה, ויישאר דמי מה שגבה הניזק חוב על השומר לבעל הבהמה: (יג) כל בהמה שהזיקה פירות מחוברין, משערין מה שהזיקה בשישים, ומשלם זה שנתחייב לשלם, בין הבעלים וביןכג השומרים:
כיצד, הרי שאכלה בית סאה, שמין שישים בית סאה באותה השדה כמה היה שוה וכמה הוא שוה עתה אחר שנפסדה בו הסאהכד, ומשלם השאר. וכן, אם אכלה קב או רובע, אפילו קלח אחד, שמין אותו בשישים:
(יד) אכלה פירות גמורין שאין צריכין לקרקע, משלם דמי פירות גמורין בשויהן, אם סאה דמי סאה, ואם סאתים דמי סאתים:
הרי שאכלה פירות דקל אחד, וכן, הקוצץכה פירות דקל חבירו ואכלןכו, אם היה דקל רומי וכיוצא בו, שאין התמרים שלו יפות, משערין אותו בשישים על גב הקרקע, ואם דקל פרסי הוא וכיוצא בוכז, שהתמרים שלו יפות ביותר, משערין הדקל בפני עצמו, כמה היה שוה וכמה הוא שוה עתה:
רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
הערות
א ד: מצוה. וטעות הדפוס היא.
ב בד׳ לית. וחסרון הניכר הוא.
ג ד (מ׳אין׳): אינה. קיצור שאינו ראוי.
ד ב1, ת2-1: ויצאת. וכך ד (גם פ, ק).
ה ד: בדיני. אך בגמ׳ בבא קמא כב: ועוד כבפנים.
ו ד (מ׳קמתו׳): קמת. וכ״ה לפנינו בגמ׳ בבא קמא נו:, אך בכתבי⁠־היד כאן כבפנים.
ז ד (גם פ): שהזיק. אך מוסב על הבהמה (גם אם הדין הוא משום אדם המזיק, ע׳ ׳מגיד משנה׳).
ח ד (מ׳השומר׳): חייב השומר. שינוי לשון לגריעותא.
ט כך תוקן בב1, על פי תשובת רבנו לחכמי לוניל (איגרות הרמב״ם עמ׳ תק״ח), שבה הוא כותב שאת המילים ׳ואפילו המיתה את האדם׳ הוסיף לספרו אחרי שהועתק. א, ת2-1, וכך היה גם בב1 (מ׳פטורים׳): פטורים והבעלים חייבין שמרוה שמירה פחותה אם שומר חנם הוא פטור. ד (גם פ, ק): פטורין והבעלים חייבים אפילו המיתה את האדם (ק׳ בסוגריים מ׳אפילו׳) שמרוה שמירה פחותה אם שומר חנם הוא פטור. הכניס את ההוספה לא במקום הנכון.
י ת2-1: הן. ובתשובת רבנו לפנינו (מ׳שכר׳): שכר הוא (בנ״א נוסף: או שוכר) או שואל.
יא ב1: חייב (וכ״ה בנ״א בתשובת רבנו).
יב ד (מ׳שדרכו׳): שדרך השור. קיצור מכוון.
יג בת2 נוסף: אף. וכך ד (גם פ). וזה כדעת התוס׳ בבא קמא י: ד״ה מאי קעביד, אבל דעת רש״י והרא״ש שם כבפנים. ושמא תיקון הוא שתיקן רבנו בספרו.
יד ד: חייב. ושיבוש הוא.
טו בד׳ לית. אך בכתבי⁠־היד ישנו.
טז ד (גם ק): חוזר. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
יז ת1: ונשתנה. ת2: ונשתנית. וכך ד (גם פ, ק).
יח בד׳ (גם ק) לית. אך בכתבי⁠־היד ישנו.
יט ב1, ת2 (מ׳השומר׳): חייב השומר. וכך ד (גם פ).
כ ב1, ת2-1 (מ׳מסרה׳): מסר השומר. וכך ד (גם פ, ק).
כא ב1, ת1: שמרתה.
כב ב1, ת1: ומסרתה. וכן לקמן.
כג ב1, ת2-1: בין. וכך ד (גם פ, ק).
כד ד (גם פ): הבית סאה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כה ד (גם פ): הלוקט. ובגיליון כתב שבס״א כבפנים.
כו ד: ואכל. שינוי לשון לגריעותא.
כז ד (מ׳הוא׳): וכיוצא בו הוא. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
E/ע
הערותNotes
(ב) לחכמי לוניל
שאלה: בספר נזיקין פרק ד׳: הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצאתה והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב – ילמדנו רבינו אם על הכותל אמר למה ליה למימר יצאתה והזיקה. ואם על הנזק אמר הא אמרינן בגמרא (ב״ק נו:) שאין הלסטים חייבין אלא אם כן הכישוה והדריכוה למקום הנזק יורינו מורנו ושכרו כפול מן השמים.
תשובה: על הנזק אמרתי ולא על הכותל וכך על הנזק אמרו חכמים ולא על הכותל שאילו היו דברי רבי יהושע בן לוי על הכותל כמו שעלה על לב כל מי שראיתי פירושו לא היה אומר הפורץ גדר לפני בהמת חברו אלא הפורץ גדר חברו מה ענין בהמה הכא ועוד שהביא התלמוד דברים אלו על משנה דהכונס צאן לדיר ועוד זה שהעמיד התלמוד דברי רבי יהושע שאמר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים בכותל רעוע אם על הכותל אמר וכי פורץ גדר רעוע למה פטור בדיני אדם וכי יעלה על לב אדם בעולם שהשובר כלי שלם חייב והשובר כלי רעוע פטור אלא כך הדין השובר כלי שלם וחזק משלם דמי כלי שלם והשובר כלי רעוע אינו משלם [אלא] כלי רעוע. כך הסותר כותל חבירו אם אכותל בעלמא קאי משלם דמי הכותל שהפסיד בין שלם בין רעוע חייב בדיני אדם. וא״ת כותל זה הרעוע עומד לסתירה הוא ומצוה קא עביד אמאי חייב בדיני שמים אלא ודאי כל המפרש כך נשתבש ואין הדברים אמורים אלא לענין הבהמה שיצאה מפרצה והזיקה אם היה הגדר חזק ובריא הפורץ חייב בנזקיה בדיני אדם ואם היה הכותל רעוע שאינה משתמרת הפורץ פטור מדיני אדם על זה הנזק שהזיקה הבהמה וחייב בדיני שמים שהרי גרם לבעלים לשלם הואיל והכותל רעוע כמו שביארנו שאפילו חתרוה או פרצוה לסטים בעל הצאן חייב ואם לא פרץ אפשר היה שלא תצא ולא תזיק ומפני זה חייב בדיני שמים.
וזה שהקשיתם על דבר זה מן הליסטים שפרצו מחיצת הדיר בבריאה שאין חייבין בנזקיה עד שיוציאוה אבל אם יצתה מעצמה פטורין ודאי קושיא היא זאת ושמא זאת הקושיא שבשה המפרש עד שהעמיד דבר זה בכותל עצמו. וזהו פירוקה הפרש גדול יש בין ליסטים שפירצו הדיר ובין חבירו שפרץ לפני בהמתו שהליסטים כוונתם לגנוב הבהמה לפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות בעלים לא נתחייבו ולא נעשית ברשותם ובעת שיוציאוה נעשית ברשותם ונתחייב בנזקיה אבל אם הניחוה שם הרי לא עשו הנזק שנתכוונו לו שהוא הגניבה ולפיכך פטורין אבל הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אין כוונתו לגנוב ולא נתכוון אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה ולפיכך הוא חייב באותו נזק כדין כל מזיק וזהו הפרש בין לסטים ובין פורץ בהמת חברו והרי כל הדברים נכונין ויוצאין על עיקרי הדינין וכלם נתנו מרועה אחד.
(ד) לחכמי לוניל
שאלה: גם כן יורינו מורינו ורבינו במה שכתוב בסמוך ליה: המוסר בהמתו לשומר חנם ולשומר שכר ולשואל אע״פ ששמרוה שמירה מעולה השומרים פטורים והבעלים חייבין – ואנו נסתתמו מעינינו מעינות החכמה לדעת מה זה ועל מה זה הבעלים חייבין בהם ששמירת השומרים שמירה מעולה היתה ומאן ליהב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך.
תשובה: גם זו טעות ואין על המעתיקים תלונה שהספר הראשון יצאו דברים בגליונים שלא במקומם וכבר הוספתי אני עתה דבר שלא היה שם תחלה והוא אפילו אם המיתה את האדם. הוסיפו אתם גם את זה ויהיה נוסח ההלכה כך ויצאה והזיקה השומרין פטורים שמרוה שמירה פחותה אם שומר חנם הוא השומר פטור והבעלים חייבים אפילו המיתה את האדם ואם שומר שכר הוא או שואל חייבין זהו הנוסח. ולפי שנכתב והבעלים חייבין שלא במקומו נתקשו הדברים בודאי ונסתתמו מעינות החכמה לא מכם אלא הקולמוס הוא סתמן והקולמוס יגלה עומקן.
בסיוע פרויקט פרידברג לפרסום הגניזה, מפעל משותף של חברת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS) ופרויקט פרידברג לפרסום הגניזה (FGP), לע"נ ר' פרץ ב"ר מרדכי יהודה פרידברג ז"ל, נלב"ע י"ד כסלו תשס"ג לפ"ק, תנצב"ה. הונצח ע"י בנו וכלתו, דוב וגיטל חיה פרידברג, טורונטו
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×