תשובה: בענין קורא בתורה שנשתתק הכי אמרינן תמן בירושלמי ר׳ חייה בשם ר׳ יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ואם תאמר ממקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהם ולא נתברכו לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא נתברכו לפניהם וכת׳ תורת י״י תמימה שתהא כולה תמימה. והכי סבירא לן בפירוש האי מימרא מדתלא הברכות בפסוקים ולא תלה בגברי דהא לא אמ׳ ראשון ברך בתחלה ואחרון ברך בסוף אלא ראשונים נתברכו לפניהם וכו׳ שמע מינה שאין השני צריך לברך בתחלה שכיון שהתחיל ממקום שפסק הראשון הרי השנים נחשבים באחד ואינן נחשבים בשנים וכיון שבירך הראשון בתחלה וברך האחרון בסוף הרי כל הפסוקים האלו שקראן אחד מתחלה ועד סוף נתברך לפניהם ולאחריהם. ואע״פ שאחד ברך בתחלתן ושני ברך בסופן אין בכך כלום שזה הוא העיקר שהפותח בתורה בתחלה הוא מברך תחלה והשביעי המשלים מברך בסוף כדתנן הפותח והחותם בתורה וכו׳ ומפני הנכנסין והיוצאין גזרו שיהיה כל אחד ואחד מברך בתחלה ובסוף ובמלתא דשכיחא גזרו בה רבנן מילתא דלא שכיחא שהיא הקורא ונשתתק לא גזרו שיהיו שנים מברכין בתחלת קריאה אחת זה אחר זה שהאחד שברך בתחלה קריאה זו שנשתתק בה אינו צריך לברך אלא משום גזרה היאך נצריך זה השני שעמד תחתיו במקומו והתחיל לקרות ממקום שהתחיל שיברך שניה זו היא דעתי בדבר זה. משה בירבי מימון הדיין זצ״ל.(ז) אין הקורא רשאי וכו׳ – השווה ארחות חיים (הלכות שני וחמישי סי׳ יד): כתב הר׳ נתן ז״ל אין אדם רשאי לקרות בתורה אלא אם כן נקרא שאין אדם מבזבז לו, ועוד דאמרינן בירושלמי,2 כל הקורא בתורה ולא אמרו לו קרא דומה לאדם שיש לו (אשה) [בת] בוגרת שכל הרוצה לקחתה לוקחה.
וששאלתם, חובה הוא לתרגם בבית הכנסת על הקורא בספר תורה ועל ההפטרה, אי לא? ודאי מצוה הוא. תחלה כי היא הלכה ירושה מימות הנביאים ועד עכשו. ועוד שהרי כתיב ׳ויקראו בספר בתורת הא-להים מפרש׳ (נחמיה ח, ח), ואמרו חכמים (מגילה ג, א): ׳מפרש׳ זה תרגום.
אילו הן מעשה עגל השני, מ׳ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה׳ עד ׳וירא משה את העם כי פרוע הוא׳, ועוד כתוב אחר ׳ויגף ה׳ את העם׳.(יג) המפטיר בנביא וכו׳ – סוטה לט, ב: אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה.
אלא אשכחן מרב נטרונאי גאון דאמר משמיה דרבנן סבוראי, דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדיש והדר אפטיר אינו עולה, והיכא דלא אפסיקו בקדישא לקמיה הפטרה עולה למניין שבעה, וטעמא רבה ומסתבר הוא.
מילתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר שהוא מדברי תורה, דתני בי ר׳ שמעון בן יוחי ׳ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו׳ ׳ ואחר כך ׳ואל כל זקני ישראל׳. (שמע מינה דהכהנים קודמין לתורה לכל זקני ישראל שהן התלמידי חכמים. – קה״ע.)
מילתיה דרבי יהושע בן לוי שהוא מדבריהן, דאמר ר׳ יהושע, מימי לא ברכתי לפני כהן ולא הינחתי לברך ישראל לפניו. (ואי מדאורייתא מאי רבותיה דריב״ל? – קה״ע.)
מילתיה דרבי חנינה אומר שהוא מדבריהן, דמר ר׳ חנינה, עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום.
וששאלת מפני מה תקינו לומר קדיש בשבתות ובי״ט אחר שקראו בתורה, ולא תקינו כן בשני ובחמישי? ואם היה זה כדי להפסיק בין הקריאה שהחיוב בה מן התורה ובין קריאת המפטיר שהוא מדרבנן, הנה אנחנו רואים במנחה ביה״כ ובתשעה באב והיות השלישי מפטיר ואינו מפסיק ביניהם בקדיש.
תשובה: מה שחייבו לומר קדיש בשבתות וימים טובים אחר קריאת ס״ת הוא משום דאיכא נביא כדי להפסיק בו בין הקריאה בתורה ובין הקריאה בנביא, ולפי שאין נביא בשני ובחמישי אין אנו צריכין לקדיש. ומה שחייבו במנחה ביה״כ ובט״ב דאיכא נביא שלא יפסיק בין הקריאה בתורה והקריאה בנביא בקדיש, הוא לפי שהתקינו שיהא הקורא בנביא קורא בתורה תחלה ואח״כ יקרא בנביא, וזה כבוד לתורה שלא יראה שדחה את התורה ועבר מעליה ואין מגמת פניו אלא לקרות בנביא בלבד ושאינו צריך לתורה. ולהיות שקורין ביה״כ ובט״ב הם שלשה בלבד, ואמר אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם, אם באנו לומר קדיש אחר הקריאה בתורה ואח״כ יקרא בנביא לסיבה שזכרנו היו נוספים הקורים בתורה. וע״כ אמרנו שיהא השלישי הקורא בתורה הוא המפטיר בנביא ויעלה זה לשתי כוונות, האחת שלא יפטור בנביא אלא אחר שקרא בתורה, והשניה שלא יקראו בתורה כי אם ג׳ בלבד ולא נוסיף עליהם. וזה לא ישלם לנו אא״כ (= אם אחר כך) מפסיק ביניהם בקדיש, שאם הפסיק ביניהם בקדיש אז היתה קריאתו הראשונה כבר נגמרה ושב להיות כשאר העם ואפילו שהיה מפטיר היה הוא מחוייב להקדים ולקרות בתורה ואח״כ יפטיר בנביא. ולסיבה זו תקנו שלא לומר קדיש במנחה ביה״כ ובט״ב בין התורה והנביא.
פירש גאון: וששאלתם הא דאמר ר׳ תנחום אריב״ל וכו׳, מאי שינטל ומאי שיצא? דברים הללו שאמר שמואל במקום שאין מניחין ספר תורה בבית הכנסת אלא מצד בית הכנסת, או שיש עמו במבוי בית ששומרין בו ספרי תורה. ור׳ תנחום אמר ר׳ יהושע בן לוי בכל מקום קאמר, כששליח צבור אומר עושה שלום אחרי גמירת התפילה אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה להצניעו. והוסיף שמואל כי במקום שמוציאין אותו מבית הכנסת להצניעו אין רשאין לצאת עד שיצא ויהלכו אחריו ויעשו לו הדור, דאמר רבא, בר אהינא אסברא לי ׳אחרי ה׳ א-להיכם תלכו – ליעכבו לספר תורה עד דנפיק והוו אחוריה, ולא ניפקו מקמיה, ואי איכא פיתחא אחרינא רשאין. (בספר העתים עמ׳ 260 מייחס תשובה זו לרב האי גאון ז״ל; וראה אוצה״ג סוטה סימן קיב עמ׳ 261.)
תפילה לחיילי צה"ל
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.
Prayer for Our Soldiers
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.
Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144