הגוזל את חברו ביישוב. הלח״מ תמה למה השמיט רבנו סיפא דמתני׳ ב״ק דף קי״ח ע״מ לצאת במדבר יחזיר לו במדבר ואני אומר דרבנו היה לו גירסת הש״ס שלפנינו אי בעינא וכו׳ ודלא כגירסת רש״י ופירושו. וז״ל רבנו בפי׳ המשנה תקנה זו לבעל הממון לפיכך אם אמר תן לי מה שאצלך בכאן במדבר יש לו לפורעו ממנו ע״כ. ועיין לשון רבנו פ״ז מהל׳ שאלה הי״א אבדה ופקדון וכו׳. ובפי״ג מהל׳ מלוה ה״ח כתב המלוה ניתנה ליתבע וכו׳, וכתב המ״מ הלוהו במדבר ה״ז מחזיר לו במדבר וכן מוכרח לשון רבנו שכתב כדרך שנתתי לך ביישוב ע״כ. ולפ״ז מפרש רבנו דהמקשה פשיטא קא סלקא דעתיה דהכי קאמר ע״מ שאשלם לך במדבר לזה תירץ לא צריכא שהמפקיד אמר יהא זה פקדון בידך מפני שאנכי הולך למדבר והשיב הנפקד גם אני בדעתי לילך למדבר ואני מקבלו ע״מ שאם ארצה להחזירו במדבר תקבלהו בעל כרחך, דהגירסא אי בעינא (דלא כגירסת רש״י אי בעית דהוקשה לרש״י דאי באמר אי בעינא הא נמי פשיטא ורבנו מפרש) דדיוקא קמ״ל מתני׳ דדוקא ע״מ לצאת במדבר שפירש הנפקד ע״מ שאחזירהו במדבר משא״כ בלא פירש כן אע״ג שהשיב הנפקד אנא נמי למדבר בעינא למיפק כיון שקיבל הפקדון ביישוב בלי תנאי אין יכול להחזיר לו בעל כרחו במדבר וזה מובן מלשון כדרך שהפקדתי אצלך ביישוב וכדרך שנתתי לך ביישוב שהזכיר רבנו בהל׳ שאלה והל׳ מלוה וכ״ש הכא בגזל דלא שייך הך סיפא וכיון דסתם רבנו כדרך שנתתי והפקדתי ביישוב ממילא משתמע אע״ג שאמר הלוה והנפקד אנא למדבר בעינא למיזל מדלא חילק וזה פשוט.